כבר אמרתי פעם שהיחיד שיכול לגרום לי לבכות זה אבא שלי
מסתבר שהורים יודעים הרבה יותר ממה שמספרים להם
וזה נכון פתאום ראיתי עד כמה
יכול להיות שהוא יודע הכל?????????? כולל הכל???
בכל מקרה הוא יודע הרבה מידי
אני לא יכולה להתמודד עם האכזבה שלו אני לא יכולה לחיות עם הניתוק הזה שנוצר בנינו
קשה שלי שכל פעם שאני חושבת שאני מכסה שקר אחד אני צריכה לשקר עוד שתיים שיחפו עליו
וכבר אמרו חכמינו "לשקר אין רגליים" ואז כל השקרים מרחפים מעלי
הבועה מתפוצצת, אני כבר לא ילדה טובה של אבא
הוא חושב שאני יוצאת עם זבל ושאני צריכה להתרכז בלימודים ולצאת לבלות רק עם בנות
אבא שלי היה מאוד קרוב לקרוא לי שרמוטה היום
והוא עצר את עצמו ראיתי את זה, הוא התאפק, נשם זרק הערות מרומזות
ואני בוכה...כבר שעה, וזה הולך עוד להיות לילה ארוך.
מדהים איך בדיוק שאני מחליטה לעשות שינויים עולים על כל השקרים והמזימות שלי ומעמידים אותי לדין בגין דברים שעברו
או לפחות קרובים להיות אחרי.
קשה לי להתקדם ככה, קשה לי לעמוד מול הבנאדם הכי...הכי שלי שאני מכירה
קשה לי לראות את אבא שלי מאוכזב פגוע תוהה איפה החינוך שהוא נתן לבת שלו
קשה לי לראות אותו עם ההבעות הקרות הכועסות האלה
זה מפרק אותי
ואני שוב מרגישה כמו בכלא.
והדבר היחיד שאני הכי רוצה לעשות בעולם ...
לברוח רחוק...כל כך רחוק
למקום שבו הדמעות לא ירדפו אחרי
אנשים לא ישיגו אותי
ואני לעולם לא יתפס
במקום שבו אני אוכל להתחיל מהתחלה עם אמת
בלי לשקר כדי לכסות על שקרים ישנים
במקום שיהיה בו מישהו שיהיה מוכן לאהוב אותי באמת
כל כך לאהוב אותי עד שהוא אפילו גם יתן לי להרגיש את זה.
לילה טוב.
