אתמול בשעה שבע קרסתי למיטה אחרי יומים בלי שינה
התעוררתי לפני חצי שעה ועוד שעה אני כבר אהיה בדרך לבסיס
יש לי הרגשה מוזרה, לא טובה במיוחד, מן תחושת החמצה כזו
אבל אולי זה תמיד ככה לפני הסוף.
בא לי להסיר את החסימה מהבלוג, אבל אסור לי לעשות את זה.
חשבתי לפתוח במקביל בלוג ביקורת מסעדות, אבל אין לי זמן כח וכסף לשטויות האלה
ההורים שלי נוסעים לאילת ב20 לחודש אני היתי אמורה לנסוע איתם, אבל אני כנראה אשאר בבית אם אני אמצא עבודה חדשה
ת'אמת שעם כל זה שאני בוכה שעמוס לי מידי בבית ואין לי פרטיות אני לא יודעת מה אני אעשה פה שבוע לבד.
אם אני נשארת בבית, יום ראשון בערב אני עושה מן ערב פרידה כזה לחברים הטובים מהבסיס ערב מסעדה אצלי בבית.
ואחר כך, אחר כך אני לבד שבוע עבודה ובית.
מה יהיה אלאה?
תוך כדי עבודה אני אתחיל ללמוד אני אסיים את העשרה חודשים האלה של הלימודים ואולי אצא לחופשה קצרה.
והופ...הנה אני הופכת להיות מבוגרת במשרה מלאה.
אני לא בטוחה שבא לי אבל אף אחד לא באמת שואל אותי אז כנראה שאין ברירה.
זזתי להתקלח שיהיה לכם יום נפלא.
ת'אמת שבא לי עבודה שכוללת פגישות עסקים אחריות ניהול הדרכה הצלחה בעיקר והמון אהבה.
כינוי:
פשוט א'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
