יושבת באיזה בית קפה קטן כדי להירגע, שותה עוד לגימה מאספרסו קצר, מסתכלת על המלצר שנראה סביר
אבל בהחלט הזוי.
משהו בו היה לי שונה לא נכון לא אמיתי פלסטיקי כזה, הוא ניגש מחייך "מה תרצי להזמין הוא שואל?" אני מסתכלת עליו ותוהה למה הוא עושה את כל זה, הרי לכל אחד יש סיפור וכל מלצר מזדיין, מתפלל לרגע שהוא ישב בתוך משרד מסודר או ילמד איזה משהו, בתור אחת שמתעסקת בקולנוע וגם חייה בסרט משלה, אני מחפשת את השאלות האלה תמיד, בכל מקום, בכל מצב שאני נתקלת בו. אולי פה מתחילה הטעות שלי מכל דבר אני מחפשת לעשות סרט.
בקיצור נחזור למלצר ההזוי משהו בפנים שלו שידר לי כוח ויכולות בלתי מוגבלות, הסתכלתי מסביבי לראות מי נמצא ומי לא, בגלל שאני מכירה את בית הקפה הזה דיי טוב חיכיתי שהמנהל יעלם מהשטח והשארתי למלצר פתק קטן:
" אתה לא מכיר אותי אני לא מכירה אותך, משפט מפגר...בכל מקרה
היום בערב אני יהיה ב...(פאב קטן באיזור) אתה מוזמן, רק אם בא לך!"
ואז פשוט הלכתי.
וכרגיל למצבים ההזוים שאני גוררת את עצמי אליהם, בלתי ניתנים לשליטה, בקיצור נסעתי לשם גוררת את עצמי בערב-
גם כי לא היה לי ספק שהוא לא יגיע וגם כי היתי כבר דיי עיפה.
הגעתי התישבתי על הבר לידי ישב מישהו שחפר וחפר וחפר, שתיתי עליתי לשיר שיחקתי קצת סנוקר והתכוננתי לצאת, פוסעת לכיוון היציאה בלב מאושר, איפשהו ההקלה בזה שהוא לא בא כי זה מקומות שמוכרים לי גם הבית קפה וגם הפאב, החלטתי שלא מתאים, אבל...מסתבר שקצת באיחור, ביציאה בדלת בדרכי לאוטו הוא עמד שם וחייך
"אני לא מבין אני צריך לחכות לך עוד הרבה?" אני המומה לשניה "מה אתה מחיך אידיוט כמה זמן אתה כבר פה?",שיחה של דבילים יש לציין אבל זה כבר עניין רגיל "אני ת'אמת... די הרבה זמן שעה וחצי חוץ מזה לא אמרת שעה יכלתי לבוא גם מחר" מחייכת "לא את זה שזה היום כבר אמרתי לך למה לא נכנסת?"
הוא לא אומר יותר מידי לוקח את המפתחות של הרכב שלי ופותח לי את הדלת שליד הנהג
"אתה ממש ג'נטלמן...אבל רק אני נוהגת ברכב הזה, לא סומכת על אף אחד, חוץ מזה שאני לא כל כך נוהגת כמו נקבה,נסה אותי" הוא מתיישב בכיסא שליד הנהג מוסר לי את המפתחות , אני פותחת את הדלת מתיישבת חוגרת ומציעה לו לחגור גם, הוא עושה פרצופים , אמרתי לו שזה לא המלצה ואז האידיוט נזכר לחגור.
חריקה של המכונית, פרסה קטנה הוא מסתכל עלי המום..."את נוהגת כמו שאת שרה אה?!" פאק איך הוא שמע אותי שרה האידיוט? "שמעת אותי שרה? בפאב ? תודה אבל אל תתלהב לא התכוונתי לשיר אם תגיע!" הוא מדליק את הרדיו ומתחיל לזיף לצלילי אלטון ג'ון (אני שונאת שמזיפים) מעבירה תחנה והוא מחזיר אני אוהבת גלגלצ...אבל לא יכולה לסבול את השירה שלו וחוץ מזה זה נראה כאילו בזמן שחיכה לי דפק בקבוק וודקה שלם.
הלכנו לחוף קצת לא קונבנציונלי בתוך הרכב הקטן , הוא מסתכל לי בעניים ואומר לי שהוא יודע מה אני חושבת כל שניה, אמרתי לו שלא נראה לי שהוא יודע, הוא שולח יד לצוואר מלטף אותי אני נרגעת משעינה את הכיסא לאחור, הוא ממשיך...ואני נרדמת (מטמטמת איך את יכולה להרשות לעצמך להירדם במצב כזה?) אני מחזירה אותו למכונית כל הדרך הוא מחייך ואומר לי שלא רצה להעיר אותי כי נראתי שלווה, מסתכלת עליו חיוך מאולץ ואז הוא זורק משהו לאויר בסגנון "די נו סך הכל נרדמת חוץ מזה היה לי כיף איתך וגם...יש מצב שנצא מחר או שבוע הבא מתי שתבחרי..."
אני מסתכלת עליו "מחר נצא גם!", חייבת להחזיר את כבודי האבוד וגם...להזדיין טיפה, מורידה אותו ליד המכונית עדיין לא יודעת מה נסגר שם מי הוא באמת ומה התסריט שלו אבל אני יודעת שאני בדרך הנכונה לגלות אם הוא רק היה יודע שהוא חלק מפרוייקט של סרט הוא היה נגנב למרות שאנשים מתיחחסים שונה בקשר לנושא הזה של -איך אנשים רואים אותך מהצד- אני לא הבטחתי לו כלום, לא שיקרתי לא רימתי גם לא בטוח שאני יהפוך את החיים שלו לתסריט אני סך הכל בודקת.
בדרך הבית בעודי חושבת עליו, מה הוא מסתיר ואיפה אמת שלו...איך לעשות עבודת תחקיר נכונה בלי לפגוע בו הוא נראה דיי נחמד ועדיין משהו בו מאוד שונה מכל המלצרים שאני מכירה.
נסיעה קצרה בכביש המהיר ואני מחליטה לא ליסוע הביתה היום, מתקשרת לאסי, אסי הוא ידיד טוב (ולא הוא לא הומו) נוסעת לאסוף אותו ומחליטים להגיע לאן שהוא...איזה מקום לא ידוע אני אומרת לו שאני מוכנה להפתיע אותו אם רק יביא בגד ים ...אני נוסעת ואחרי שעה הוא מסתכל עלי ושואל "תגידי חתיכת מפגרת שניה לפני אקט את נרדמת אבל בנהיגה כמו חדשה?" אני לא מפסיקה לצחוק מהשטות החדשה "מה אני יעשה כבר ישנתי היום ואני לא ישנה יותר מ3 שעות בלילה אתה יודע את זה" אנחנו ממשיכים לסוע ברקע גלגלצ ואני נזכרת בזיוף שלו מחייכת פתאום אסי מסתכל עלי מחייך "את מוכנה לספר לי לאן נוסעים ואיך זה שאת מבקשת ממני להביא בגד ים באמצע הלילה אחרי דייט לא מוצלח ובכל זאת את לא מתקשרת לאיזה זין תורן?" אני מסתכלת עליו מתחילה קצת לכעוס על הגישה אבל ישר נזכרת שזה אסי ואסי הוא אסי " דבר ראשון אנחנו נוסעים למקום שאני מאוד אוהבת וכבר מגיעים, דבר שני זה לא היה דייט וזה לא היה לא מוצלי קבעתי איתו למחר (קריצה וחיוך) ואני לא מתקשרת לזין תורן כי אין לי כח להזדין!"
הוא מסתכל עלי המום "זה לא היה דייט...אז מה זה היה? וממתי לא בא לך זין?" אנחנו ממשיכים לנוע ברחבי הארץ בכבישים מגיעים לכינרת ושם אני עוצרת "חשבתי לקחת אותך לים המלח אבל אני יותר אוהבת את הכינרת וחוץ מזה עד שהינו מגיעים לים המלח לשחות כבר היה מספיק חם בדרך חזרה והאוטו שלי לא היה שורד את זה!"
יורדים נכנסים לשחות מדברים עוד טיפה נרדמים, מתעוררים בבוקר ונוסעים לכיוון הבית בדרך עוצרים באיזה מסעדה.
אולי עכשיו זה הזמן לספר שאת אסי אני מכירה מכיתה ז' והוא הידיד הכי טוב שלי בעולם כולו ורק איתו אני מוכנה לעשות את השטויות שאני עושה. ישנתי מספיק טוב כדי לצבור כוח לערב אסי נהג בחזור וסיכמנו שאחרי שאני יראה את המלצר אני אתקשר אליו ונעשה כבר משהו "לא סיפרתי לאסי שהפעם סגרתי לנו חדר באילת לשלושה ימים ואמרתי לו שיארוז את עצמו וקצת כסף (מימילא אפשר לקנות בגדים שם וגם יש שם כספומט תודה לאל אילת היא לא איזה עיירה שמנותקת מחשמל ועדין מתנהלת ע"י שריף) התארגנתי ארזתי מזוודה ונסעתי לכיוון הפאב הוא חיכה לי בחוץ, מחייך לי- תגיד אמרתי לו אין לך משהו יותר טוב לעשות? "יש לי כל כך הרבה דברים שאין לך מושג ובכל זאת אני פה..." אני חושבת שניה "למה באמת אתה פה?" הואשותק ומחייך נכנסים לשתות אסי מתקשר אלי ומודיע לי שמחר נעשה משהו כבר כי הוא קצת עיף "תגיד מה אתה צוחק עלי?" הוא מצטער מתנצל מתפתל ובינתיים המלצר שלי מחייך "טוב אסי לא משנה לילה טוב" הוא מבקש שאני לא אכעס ואני באמת לא כועסת מנתקת "הכל בסדר?" (איזה מלצר נחמד ואדיב ממש לתת לו טיפ...טוב נו התבאסתי מזה שאסי לא בא ) "תגיד אתה יודע שאין לי מושג איך קוראים לך?" "או כמה שאת יודעת...." תשובה קצת הזויה אבל נגיד, ממשיכים לשתות נשיקות חיבוקים ליטופים, הברמן בא למזוג לי עוד כוס ואני מסמנת לו שמספיק... כי בכל זאת זה כבר יותר מידי שתיה למישהי שנוהגת.
אחרי שעתים אני ואיליי בדרך לאילת ובאמת ידעתי איך קוראים לו, לא כי אני מכירה אותו, פשוט ביום שנפגשנו היה לו תג שם ואמרתי לו שהשם שלו יפה (זו הבעיה עם זיכרון סלקטיבי) , אני נוהגת, כרגיל.
איך הגענו לאילת ביחד? אני מניחה שאחרי שדיברנו קצת והיה לנו מגניב החלטתי שחבל להפסיד את הסויטה שהזמנתי לי ולאסי...נסענו כל כך הרבה זמן שהגענו כבר היה דיי מאוחר או מוקדם בבוקר יותר נכון לקחנו את המפתחות עלינו כל הדרך מתגופפים ומתנשקים (לא היתי מעיזה להגיד לו משהו אבל הוא לא סתם סטוצ אני יודעת את זה) כל נגיעה שלו כל שליחת יד (איך הרשתי לעצמי להכנס לסיפר כזה....מה אני כבר יודעת?) הוא שולח יד אנחנו מגיעים לקומה, המעלית נפתחת ואני הולכת לסויטה שאני כבר מכירה (מפתיע שאסי שכח את המסורת שלנו ככה הוא היה אמור לזהות את התאריך היום שקבענו לעצמנו להיות באילת בסויטה הזו...)איליי אחרי זה אומנם לא אסי אבל נראה לי שזה לא פחות טוב,אני מחליטה להפסיק לעשות השוואות.
אנחנו נכנסים לסויטה הוא בשוק מסתכל עליי המום..אבל לא שואל שאלו הוא מפשיט אותי לאט לאט משכיב אותי על המיטה נצמד לא נכנס שתינו עדיין עם תחתונים (מה אני ילדה בכיתה י'?, למה הכל כל כך איטי איתו?) אנחנו נכנסים להתקלח כמובן כל אחד בתורו והולכים לישון.
הוא מעיר אותי בבוקר עם נשיקה וארוחת בוקר בסויטה ואני עדיין משחזרת את אתמול...ישבנו בבריכה עדיין מתנשקים מתחבקים נוסעים לעיר לקניות קניתי שתי מכנסיים חזיה שלוש חולצות ושמלה מדהימה שהחלטנו בערב ללכת למנקיז החלטתי שאני אלבש את השמלה כי היא היחידה שהוא עדיין לא ראה קניתי אותם בזמן שהוא הלך לקנות לו כמה ג'ינסים וחולצות (ומתנה בשבילי שהוא הבטיח להביא לי בערב) המשכנו לטייל קצת פה קצת שם בכל האתרים
חזרנו למלון לשון צהרים עדיין מחובקים אבל לא שוכבים (מה קורה איתו?) התעוררנו הוא התלבש ואני הלכתי לשים את החזיה החדשה והשמלה האדומה המדהימה שישבה עלי כל כך טוב בושם את השער לפזר ואז...יצאתי.
הוא עמד המום מחייך ואומר לי כמה אני מדהימה (ושוב החלטתי שמה שאני חושבת לעצמי אני משדרת החוצה) יוצאים למנקיז :) יש!!! אני מסתכלת על כולם מסביב סצינת הבליינים של אילת מצחיקה אותי זה יכול להיות עם כפכפים מעוכים ושורט קצר כי רק באת מהים וזה יכול להיות עוד הרבה מעבר לזה (ואני ...היחידה עם שמלת ערב ..או שלא... כזו אילת מגוונת) אחרי המנקיז ישבנו לאכול ארוחת בוקר מוקדמת במסעדה והכל היה כל כך מושלם שזה היה מפחיד.
כשחזרנו התחלנו להתנשק הוא הפשיט אותי לגמרי (בשעה טובה) ונכנס אלי בוואת אחת בזמן שהוא לוחש לי כמה הוא אוהב להיות איתי וכמה היה לו קשה להתאפק מוצץ את הצוור שלי יורד לפיטמה ושוב חוזר לצוואר מנשק כל נקודה בגוף שלי,שעתיים וחצי ושתינו נרדמנו והתעוררנו רק לקראת הערב מתקלחים מתלבשים 25 שיחות שלא נענו מאסי...מוזר אני מתקשרת אליו ..."הלו?" הוא עונה דיי מהר "בייבי ...אני מצטער אני לא מבין איך שכחתי את הסופש שלנו באילת", "זה לא משנה עכשיו" "אל תכעסי!" "אסי אני לא כועסת...אני כן באילת באותו יום סגרתי על הסוויטה ורציתי שנסע לפה ביחד אבל נסעתי עם איליי..." הוא השתתק "אתה כועס?" "לא מאמי מה פתאום אבל אני שמח שחזרת לעצמך ועזבת את המלצר ויצאת מהסרט שלו..." אני מחייכת מזל שאיליי במקלחת "מאמי איליי הוא המלצר!" אסי לא מפסיק לצחוק אנחנו סוגרים את השיחה בזה שעוד חודש שנינו נוסעים ושאני חייבת לספר לו הכל מהכל.
אני ואיליי יוצאים ומחליטים שמחר בלילה חוזרים הביתה (כן הרכב שלי ישרוד את הנסיעה לאילת רק בלילות ועם המון הפסקות , מה שלא מפריע לנו כי כיף לנו לטייל לאט ולעצור בדרך בכל מיני נקודות)
הנסיעה הפעם היתה שונה בכל שתי הפסקות גם שכבנו ובעצירה האחרונה הוא הביא לי את המתנה שהוא קנה לי, שעון מדהים מזהב לבן הסתכלתי עליו, היתי הכי מאושרת בעולם אבל לא ידעתי איך לעזלל יש למלצר כל כך הרבה כסף, ועדיין לא שאלתי כי לא היה לי את האומץ.
הגענו בחזרה לאוטו שלו שחיכה לו כמו ילד טוב ליד הפאב הוא נסע הביתה ואני לשלי
בערב נפגשתי עם אסי ודיברנו ודיברנו ודיברנו הוא ישב מהופנט וצחק חיוך אחד שלו ומילה טובה יכולים להשתיק לי את כל השדים "אסי מה נסגר איתי?" "תגידי מה את תינוקת?" מה זה התשובה הזו "את לא קולטת?" מה יש לי לקלוט מה הוא רוצה עכשיו? "בובה את מאוהבת!" ככה הוא חרץ את גורלי בלי להניד עפעף כמובן שהכחשתי אבל היחס שלי עם איליי בחצי שנה שאחרי נתן את האישור היתי מאוהבת עד מעל הראש התחלנו לדבר על הכל ואני כתבתי הרבה פעמים דברים שיצאו לו מהפה נסענו טיילנו שכבנו דיברנו שאלתי אותו שאלות הכל חוץ מדבר אחד כל היציאות שלנו והמתנות שלו גרמו לי להבין שיש לו כסף (לא שזה דבר רע ...)אבל איך למלצר יש כל כך הרבה כסף?
יום אחד שישבנו שאלתי אותו "תגיד חוץ מלהיות מלצר אתה עושה עוד דברים?" הוא חייך ו"לא למה את שואלת?" נעצרתי פה..."סתם מאמי" נשיקה סקס ולילה טוב ...היתי חייבת להבין מה נסגר פה!
אחרי 7 חודשים פגשתי את אמא שלו שהיתה מקסימה והפכתי להיות בת בית כמו שאיליי הפך להיות בן בית אצלנו.
הינו כל היום ביחד, המשפחה שלו היתה משפחה עמידה והבנתי שאיליי עבד כדי להעריך את הכסף ולא כדי שיהיה לו הוא בכלל לא היה זקוק לעבודה אבל לא שאלתי כבר כלום.
אחרי שנה וחצי איליי הציע לי נישואים צחקתי שאמרתי לו שאני הכי מאושרת בעולם אבל עוד לא ...אז התארסנו עד שאני אחליט שמתאים לי....
חודש אחרי שאיליי הציע לי נשואים הוא נסע לפאב עם חברים וסיפר להם הם ישבנו צחקו אני הלכתי מוקדם והשארתי אותו שם, איליי אמר שהוא יתקשר מחר, אבל הוא שיקר!
כשאיליי יצא מהפאב בערב ועלה למכונית הוא היה כל כך שיכור שהוא לא ראה את ההגה...הוא החליט ליסוע במונית ועשה בשכל (או שלא), אחרי חמש דקות נסיעה ביציאה לכביש המהיר נכנסה משאית במונית שאיליי עלה עליה ומחצה את הצד של איליי...למחרת בבוקר נסעתי להלוויה של איליי עם אסי לא מאמינה למילה ממה שאומרים אנשים, ולא מאמינה יותר בקסמיו של אלוהים.
מסתבר שאי אפשר לברוח מגורל!
כינוי:
פשוט א'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
