לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לזכר ימי התום


כל כך הרבה זמן שאני עדיין כאן


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2015    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   




הוסף מסר

9/2015

להפשיט אותו (א)


כבר שנים שאנחנו מכירים, מעולם לא היה מתח מיני באויר, הרי אנחנו חברים.


ולפעמים ההיגיון פועל מוזר, לפחות שלי.


באותו יום הוא התקרב טיפה יותר והחליט שהוא לוחש לי את מה שיש לו לומר.


חייכתי זה לא היה משהו חשוב, אם כי לדעתי הוא מעולם לא היה כל כך קרוב.


יותר מאוחר הוא ישב על כיסא כשגבו אלי, ניגשתי אליו ולחשתי לו חזרה , קוראת לו לצעוד איתי אל השטח הצבעוני בצבעי תשוקה, לעזוב את שטח הידידות האפור?


 


לא היה לי ספק שאחד מאיתנו יחצה את הקו ועכשיו רק נשאר המשחק, מי יחצה אותו ועד לאן?


 


ידי על כתפו, שפתי על אוזנו והנה התחיל הריקוד הזה המטורף, קראתי לו אלי


הוא הגיע מחוייך הצבעתי לו על פינה קצת יותר פסטורלית בגן שבה יש שולחן בטון עגול.


 


צעדנו אליו מחובקים כמו חברי נצח


התישבתי על השולחן בין הרגליים שלו והוא על כיסא מולי,


גררנו קצת את המעשים בבישנות ראשונית.


פתאום הוא נעמד הסתכל עלי וחייך שלחתי לו יד לחזה מלטפת אותו.


 


והנה הוא לוחש לי שוב, א... תקשיבי שיגעת אותי אני לא נותן לך לבחור יותר, בשניה אחת שפתיו על שלי הידיים שלו מחבקות מערסלות, הוא נושם אותי ואני אותו.


 


נגמרו הדיבורים להיום , היד שלו מלווה אותי את כל הדרך עד שאני נשכבת על השולחן

הוא מנשק את צווארי ויורד לאט לכל גופי,


ואני מתמסרת בשניה כמי שהתגעגעה למגע עוטף.


ידו על ירכי מסיטה את שמלתי כלפי מעלה, ידו השניה מטיילת על כולי כאילו בוחנת שטח כבוש.


 


הריקוד הזה, ניסיתי להגיד  משהו, והוא זיהה את זה מהר מידי, ידו ליטפה את שפתי ונלחצה בעדינות, ואני נמסה תחת גופו מרגישה אותו מתהדק ומתלפף סביבי,




הוא מתיישר נושם נשימה אומר לי לחכות והולך לכמה דקות, אני מסדירה את הנשימה ומחייכת לעצמי....


 


 


חכו גם אתם ;)

נכתב על ידי פשוט א' , 30/9/2015 08:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חומות של תקווה


פעם מזמן בניתי חומה, ארוכה וגבוהה, כזו שגידרה מסביבי את הכל.

לא נתתי לאיש להיכנס או להציץ, רוב יכולותיהם של אנשים הסתכמה בלגעת בקירות החיצוניים.

זה לא היה עצוב, גם לא באמת היו לי עוד צרכים.

 

במהלך השנים הגיע מידי פעם מישהו שניסה לחפור מתחת או להפיל לבנה,

מתישהו הם התיאשו וברחו, ואז הגיע אחד שפרץ את החומה,

הלך והותיר אותי חשופה לכל, מרוסקת ושבורה בדיוק כמו החומה שלי.

אחרי שיקום עצמי החל שיקום המבצר, ליבי שוב מבוצר, או לפחות ככה קיוויותי.

 

ועכשיו, לא בא לי להוריד את החומה, אבל יש בי משאלה שיבוא זה שינפץ אותה בלי לשאול אותי,

שילחם על לכבוש אותי ויבקש להישאר קרוב ולגלות עוד

נכתב על ידי פשוט א' , 29/9/2015 11:44  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פשוט א' ב-30/9/2015 07:54
 



Bad karma


יש לי קשר מאוד טוב עם הקארמה שלי בדרך כלל,


היום היא החליטה לקחת אותי לטייל בהפתעה,


 


הפתעה טובה יש לציין,


 


טיול בעיר הקודש,


הגירסה הפחות קדושה אבל בהחלט מהנה.


 


שיחה על הוא והאשכינזלך שהיה אחריו,


ווייז אחת שכיוונה אותנו למג'דל לינץ בכיוון לא ידוע מעבר לקו המקווקוו שלא היה ירוק בכלל וניצמדה לנו לתחת בנתיב השתלבות


בדמות אישה שקיבלה צרור מכובד של ברכות לחג...


משהו בקשר לאמא שלה כל שאר המשפחה ועוד כמה דורות קדימה.


 


איכשהו גלשנו לנו עם מוזיקה טובה לתוך מרכז החטאים המתוקים בצפון הפחות צפוני של הארץ,


ועדיין לנו המרכזיים זה מספיק צפוני, כשבאים ממזרח לכיוון לא ידוע במטרה להנות מהאי שקט שבמוזיקה,


 


לקארמה שלי יש שם, כמי, והיא הקארמה הכי הכי שיש


 


אז תודה אהובה,  שהזכרת לי איך כשלא יודעים לאן מגיעים בדיוק לאן שרוצים כשצריך,


ואיך אפשר בכמה שעות להשאיר מאחור אבק כוכבים עם טעמים אחרים,


 


 


היה לי הכי כיף בעולם


לחיי עוד המון לילות מלאים בקארמה ואהבהקול

נכתב על ידי פשוט א' , 26/9/2015 02:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תכתוב לי...


תכתוב לי אותי על דפי עור


סמן אותי כאילו אני שלך ולעולם זה ישאר כך


ספר לי את סיפור חיינו העתידי


ואל תלך לי כאילו מעולם לא הינו


אנחנו שהחלטנו לשכתב את עתידנו ועתיד ילדינו שעוד לא נולדו


עומדים פה עכשיו כל אחד במקום שלו נושמים אויר חדש שכבר לא שלנו


כל אחד לעצמו בונה את עתידו הלא אפלטוני


מספר את סיפור חייו בנפרד


ואז השאלות צצות כמו פיטריות אחרי הגשם


איך הינו עושים את זה אחרת, אם בכלל היה אפשר.


 


כח חדש מתמלא בי יחד עם הקפה והסיגריה של אחרי הצום


ממלא את עצמי בטוב, בהתחלות חדשות, כמעט נקיות.


 


גמר חתימה טובה ושנה מעולה


כזו של ביחד בלי לוותר על עצמינו ולעצמינו!


 


שניהיה טובים ולא נצטרך לבקש עוד סליחות


שניהיה שלמים ולא נצטרך לתקן את ששברנו


והכי חשוב...שניהיה ורק בריאים

נכתב על ידי פשוט א' , 23/9/2015 22:39  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פשוט א' ב-25/9/2015 00:50
 



הנה זה מתחיל


עומדת בזכות עצמי

ריגרסיה קלה 5 שנים אחורה, נזכרת לאט איך זיינתי כל מה שבא לי

משתדלת לא להישאב לזה בחזרה

אבל כבר לא מפחדת שיגעו בי

אם הקירות היו יכולים לדבר הם היו מתפוררים

הזהירו אותי מהשלב בו פורקים כל עול

עכשיו תורי!!!

עם הראש בקיר מינימום ציפיות אפס אכזבות

המפלצת שבי יוצאת לטייל, היא מכירה את איזור. הדימדומים טוב ממני.

 

השנה אני מבקשת סליחה מעצמי ומבטיחה לי לשמור עלי.

אני עוד זוכרת את ההבטחה שנתתי לך אז וגם יודעת שרק אני יכולה לעשות את זה.

 

בלי רגשות מעורבים, בלי רגשות בכלל

 

צום מועיל וגמר חתימה טובה

נכתב על ידי פשוט א' , 21/9/2015 13:16  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-3/3/2017 00:24
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  פשוט א'

בת: 37




40,144
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפשוט א' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פשוט א' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)