העתקה מפוסט שלי לפני כמה זמן.

אז זה נגמר

וזה קשה .ממש קשה

אבל אני ממשיכה הלאה .

מובן ?

אני ממשיכה הלאה .

עכשיו אני רק צריכה משהו אחד -

שתעזרו לי .

תעזרו לי לקום כשיהיה לי קשה,להוריד תדמעות ולעלות חיוך על הפנים .

אני רוצה שהברק בעיניים שלי יחזור ,

 יש עוד הרבה אנשים בעולם שידעו להעריך אותי -באמת-

3>

אבל למה אפחד לא עוזר.

או יותר נכון לא -מצליח- לעזור.

באמת, שיש אנשים שעוזרים גם אם הם לא יודעים בדיוק על מה כל העצב.

הם תמיד גורמים לי לחייך ולצחוק ומחדירים קצת אור ושמחה.

ואני מודה להם כ"כ, ואומרת תודה על זה שהם קיימים!

אבל עדיין, עדיין לא מרגישה מאושרת באמת.

שלא תבינו לא נכון. אני מרגישה מאושרת באיזה שהוא מובן.

אבל לא מאושרת -באמת-

ורק זה מתסכל ומדכא עוד יותר.

משפט אחד שהצליח לפגוע בי כ"כ אבל כ"כ חזק

" אני לא רוצה לפגוע בך.. רק רוצה לשכוח את הכל "

ובבקשה אל תבוא לדבר איתי אם אתה קורא את זה עכשיו.

כי אתה פגעת מספיק.. פגעת יותר מדי אפילו.

אני אולי לא אוהבת אותך..

אבל אתה פירקת,ריסקת,שברת,ניפצת את הלב שלי עם המשפט הזה.

ואתה, אמרו לי שתבוא לדבר אבל זה עדיין לא קרה.

גודל הציפיות כגודל האכזבות.

או משו כזה בסגנון><