אם אי פעם ידעת למה מתכוונים ,כשאומרים - אהבה , אם אי פעם הגשמת משאלה גדולה , אם אי פעם הרגשת שאתה באמת מאושר , שיש לך סיבה לקום בבוקר , אם אי פעם עמדת באתגר , וגילית את תחושת ההצלחה , אם אי פעם שכחת  שהעולם קיים , אם אי פעם הרגשת שאתה חלק מכולם , אם אי פעם היה לך חבר או חברה , אם אי פעם עזרת לאחר בעת צרה , אם אי פעם קיבלת חיבוק אמיתי , ואם אי פעם הרגשת שאתה משהו מהותי , אם הצלחת לראות שהדברים מסתדרים , וידעת לגלות שרק פעם אחת חיים ,

אז לא באמת משנה אם חווית כישלון , לא באמת משנה אם הגעת אחרון , ולא חשוב אם עכשיו אתה רוצה להשתנות , ואם מידי פעם אתה מרגיש נחות ורוצה להדמות .

פשוט תגיד המון תודה על מה שיש . כי יש הרבה יותר ממה שאין . וגם אם הכל נראה כל כך רע עכשיו ,
פשוט תאמין .
ותאהב .

תקופות

כל העליות והמורדות שאנחנו עוברים , השבילים התלולים שמובילים אל האושר, אולי כל אלה סתם זכרונות, כמו פרחים בצד השביל. חלק מהזכורנות ורודים ונוצצים, חלק מהזכרונות סגולים ומוזרים, חלק מהזכרונות הם זכרונות כחולים של קיץ. יש זכרונות אדומים של אהבה, זכרונות שצבעם עמום וזכרונות שצבעם בולט, על תקופות של הפנמה ותקופות של החצנה, עלים שפזורים ומזכירים את הסתיו שהיה מוציא לרחובות. חלקם זכרונות שהיינו רוצים לקטוף, ולזרוק. זכרונות שנבלו או איבדו צבעם. חלקם זכרונות שהיינו רוצים לקחת איתנו לאורך כל הדרך , בתיק. ביד. הפרחים של חיינו הם הפרחים שעליהם הכי כדאי לשמור. אסור לקטוף או לדרוך עליהם. צריך לשמור ולהשקות את הפרחים היפים. להסתכל מעט ולהמשיך בדרכינו. לחיות את השביל עליו אנחנו הולכים כל חיינו, לחיות את ההווה. ואולי האושר האמיתי והרגוע נמצא בסוף השביל, כשהאור הלבן מגיע פתאום וקורא לנו לעבור אל הדבר הבא. הלא צפוי. שמרו על עצמכם ועל הפרחים שלכם,

כי הם הדרך אל האושר.

דרך החשיבה שלי.

תזכור תמיד מי אתה ומאיפה באת, מה הערכים שלך ובמה אתה מאמין. השינוי שלך צריך להגיע ממך ולא מבן אדם אחר, תעשה את מה שאתה באמת רוצה לעשות, את מה שהלב שלך בוחר. אל תמיד תהיה הגיוני כי הגיון מונע הנאה צרופה. תזכור שהחיים הם לא באמת מה שאתה רואה בטלוויזיה , והמציאות היא האופי. אל תשפוט אנשים לפני שבאמת הכרת אותם, ואל תנסה להרשים את מי שלא מנסה להרשים אותך. תזכור מה אתה שווה ותאהב את עצמך, כי רק כך אחרים יוכלו לאהוב אותך, ולראות מי אתה באמת. אל תפחד מהפחד, במילא לשביל יש רק סוף אחד.

תזכרו שכולנו בני אדם וכולנו נמצאים באותה סיטואציה. אל תוותרו על שום דבר תוכיחו לעצמכם מי אתם באמת. ההרגשה אחרי הדרך הקשה וההצלחה היא מדהימה, וגם אם לא הצלחתם לפחות תדעו שניסיתם

תעריכו כל דבר קטן, ותדעו להודות בטעות שלכם, אם טעיתם.

שיחות עם מתיאס באמת באמת עוזרות לי להעלות מצב רוח.

ולאט לאט אני אולי יבין לגמרי את מה שכתבתי למעלה.

וילמד להעריך את עצמי באמת