היי..

סורי על אי העידכון שלי בזמן האחרון..

עוד 4 פרקים והסיפור נגמר,בפוסט הבא אני יעלה פרומו לסיפור שיבוא אחרי "סודות האפלה",

שווה לחכות..

בנתיים פרקים 27-30,תהנו ^~^

.....

פרק עשרים ושבע-

אוון יצא לגימלים,הוא הלך לבית של שירלי.

"היי אוון.."פתחה לו שילה."היי..איפה שירלי?"שאל אוון."עם הבנות למעלה."השיבה."בנות?"השיב לא הבין."כן..יש לכם תאומות.."השיבה והלכה למטבח.

אוון עלה למעלה,לחדרה של שירלי."היי.."השיב בחיוך."אוון!"השיבה שירלי ורצה לחבק אותו.הם התנשקו בלהט ובתשוקה עזה."איפה הבנות שלי?"שאל."כאן..הבלונדינית זאת לי והחומת שיער זאת שיר."השיבה שירלי בחיוך."איזה חמודות שהן ישנות,שיר מזכירה אותי ולי אותך.."השיב בחיוך."נכון.."השיבה שירלי ונשקה על שפתיו,והם נסחפו לנשיקה סוערת.

ג'ון הלך לכריס,היא הייתה בבית,עם אנה והבן שלה ושל ג'ון."היי.."אמר ג'ון שכריס פתחה לו את הדלת."היי..תכיר,זה תום..הבן שלנו.."השיבה כריס בחיוך.תום הבחין בו וחיוך עלה על פניו."איזה מתוק.."השיב ג'ון."כן.מזכיר מישהו שאני מכירה.."אמרה  והביטה על ג'ון.הם התנשקו בתשוקה.

הזמן עבר,השנים חלפו, אוון ולוק סיימנו את הצבא.

לכריס וג'ון היו שני ילדים,אנה בת 8 ותום בן 4.לשירלי ולאוון היו תאומות,הם קראו להן-שיר ולי.

לי הייתה בעלת שיער בלונדיני ועיניים אפורות ואילו לי הייתה בעלת שיער חום ועיניים חומות.

ככל שעבר הזמן כך שיר ולי גדלו,והפכו לנערות יפות תואר ויפות מראה.

הזמן עבר לו עוד,אנה הייתה בת 16,תום בן 12 וכך גם שיר ולי,שהיו גם הן בנות 12.

כולם חשבו שהוא נעלם ולא ישוב,אבל טעו ,אדם רוזברג,אביו הביולוגי של ג'ון חזר,כלומר הוא מעולם לא באמת עזב.הוא פשוט התרחק לתקופה על מנת שיוכל לברוח מכל האשמות שהיו נגדו,

נותן לזמן לעשות את שלו,גורם לכולם להאמין שהוא כבר לא בין החיים.

הוא התחיל לעסוק במדע,הוא היה יכול להמציא,כמעט כל דבר,הוא יכל לברוא הכל כמעט כמו אלוהים,לפעמים היה משווה את עצמו לאלוהים,אבל ידע שהוא בחיים לא יהיה כזה.

פרק עשרים ושמונה-

לילה אחד,הוא פרץ לבית של שירלי ואוון שגרו ביחד עם שתי הבנות,שיר ולי.

הוא חטף את לי כשהוא מסמם אותה בסם שינה שטיפטף מראש על ממחטה לבנה,קשר את עיניה,הם נסעו לביתו כשהיא לא רואה את הדרך ושהגיעו לביתו הוא קשר אותה לכסא,לי התעוררה והרגישה שהיא קשורה לכסא."איפה אני?מי אתה?"שאלה שהבחינה שמשהו לא בסדר אצלה."את אצלי בבית,אני אדם!" השיב אדם בחיוך והוריד לה את כיסוי העיניים."את כל כך יפה לי.."אמר והעביר את ידו על פניה."איך אתה יודע את שמי?"שאלה קצת בפחד והביטה עליו בעיניה האפורות."אני יודע הכל.."השיב,הוא שחרר אותה מהכסא."בואי אחרי."ציווה,היא הביטה בו בפחד והלכה אחריו,הוא הוביל אותה לחדר,הייתה בו מיטה זוגית והוא נראה כמו חדר מפואר,נרות ריחניים היו בכל מקום,עלי כותרת,פשוט רומנטי,אבל לי בתוך תוכה רעדה מפחד שלא יהיה אלים,היא נשמה עמוק,הביטה באדם בפחד,

הוא הרים אותה והפיל אותה על המיטה,הוא הפשיט את עצמו ואז פשט גם את בגדיה עד ששניהם נשארו עירומים."בבקשה לא..אני..אני בתולה.."היא אמרה,אך זה היה מאוחר מידי,האיבר שלו היה כבר עמוק עמוק בתוך האיבר שלה.

"אני יכולה ללכת עכשיו?"שאלה בדמעות."כן..אבל אל תספרי לאף אחד על זה..אחרת,סופך יבוא ויהיה מר.."השיב אדם והכין אגרוף."בסדר.."השיבה לי.אדם ליטף את פניה וגופה פעם אחרונה,וציווה עליה להתלבש והיא עשתה כ'דבריו.היא ברחה משם,דמעות הציפו אותה,היא חזרה הביתה,פשטה את בגדיה,ונכנסה לאמבטיה,המים זרמו על פניה.

ג'ון וכריס באו עם אנה ותום לבקר את שירלי ואוון,

"אימא אני עולה למעלה.."אמר תום."בסדר.."השיבה כריס וליטפה את שערו.תום עלה למעלה,הוא שמע את המים זורמים,הוא נכנס,בשקט בשקט,הוא הבחין בה,הוא הבחין בלי,ערומה כמו ביום היוולדה,היא הייתה יפה בעיניו.

לי סיימה להתקלח,שמה את המגבת שהייתה תלויה ויצאה,היא הבחינה בו,בתום.

"תום.."אמרה והידקה את אחיזתה במגבת."אל תפחדי.."השיב,התקרב אליה,וליטף פניה."אנחנו לא.."החלה לומר,אך הוא עצר אותה,מבלי להסס הוא נישק על שפתיה,הם נסחפו לנשיקה סוערת."בוא נלך לחדר שלי..לפחות שם לא יפריעו לנו.."השיבה בחיוך.הם הלכו לחדר שלה,היא נעלה את הדלת."איפה היינו?"שאל והביט בה.לי פשטה את המגבת,וחשפה מפני תום את גופה.הוא התפשט גם הוא."את יפה.."אמר,לי התקרבה אליו ונישקה על שפתיו,מבלי לשים לב,הם מצאו עצמם מתחת לשמיכות.הם נרדמו,זו בזרעות זה.

פרק עשרים ותשע-

"תום?אנחנו הולכים!"נשמע קולו של ג'ון.תום ולי התעוררו,הביטו זה בזו,התנשקו נשיקה אחרונה והתלבשו,לי פתחה את הדלת,היא ותום יצאו מהחדר וירדו למטה.

"תום אנחנו צריכים לדבר.."לחשה לו לי."מה קרה?"שאל."בוא לצד.."השיבה לי.הם הלכו לצד,תום נישק על שפתיה."תום תקשיב.."הדפה אותו לי."מה?"שאל."אנחנו לא יכולים להיות ביחד."השיבה."אבל אני אוהב אותך.."השיב."אתה חושב שאתה אוהב אותי..אבל אתה לא.."השיבה והשפילה מבט."אני אוהב אותך.."אמר שוב וסחף אותה לנשיקה סוערת."תום?לי?בואו כבר!!"התרגז ג'ון.הם לא ענו לו,הוא הלך למקום שבו היו,הוא תפס אותם,הוא תפס אותם מתנשקים.

"תום!לי!"צרח לעברם.הם הפסיקו את הנשיקה."מה אתם עושים?"שאל ג'ון."אני מצטער אבא.."אמר תום והשפיל מבט."גם אני דוד..מצטערת.."אמרה לי."תום,לי,זה השאר בנינו..אבל שזה לא יחזור על עצמו."אמר ג'ון."תודה אבא.."חייך תום."תודה ג'ון.."חייכה לי ונישקה על לחיו."עכשיו לכו לסלון..את לי,יושבת ליד שיר,ואתה תום לידי.."אמר ג'ון."בסדר.."השיבו שניהם פה אחד.תום ולי הלכו לסלון והתיישבו במקומות שג'ון אמר להם."לי..תגידי..איפה היית אתמול בלילה?"שאלה שיר."זה לא נושא לשיחה..לא כאן.."השיבה לי."בואי לחדר.."השיבה שיר."אבא..אימא..אנחנו כבר באות.."השיבו הבנות והלכו לחדר,תום הביט בהן."תרגע.."הרגיע אותו ג'ון."אני בסדר...בסדר גמור.."השיב תום וקם ממקומו,הוא הלך למטבח ומזג לו כוס מים.

"אז?"שאלה שיר את לי."מישהו חטף אותי..ואנס אותי.."השיבה לי."מה?"צרחה שיר."כן..זה היה פשוט מזוויע..איך שהוא נכנס לתוכי.."השיבה לי.תום עבר שם,הוא עמד מאחורי הדלת."לי..הוא נישק אותך..?"שאלה שיר."כן..איכס.."השיבה לי.תום שמע אותה,לא עלה בדעתו שהיא מדברת על מישהו אחר,הוא חשב שהיא מדברת עליו,הוא נכנס לחדר."אז אני מגעיל אותך??"צרח לעברה."על מה אתה מדבר?"שאלה,לא הבינה."אני הקשבתי לכן..אמרת שאני מגעיל אותך.."השיב."על מה הוא מדבר?"שאלה שיר,הביטה באחותה,בלי."תום מה עובר עלייך?"שאלה לי."על מה דיברת?"שאל,מתעלם מהשאלה שלה."מישהו אנס אותה תום..היא דיברה עליו.."השיבה שיר.

"מה?מי?"שאל תום."לא יודעת..איזה אדם אחד.."השיבה לי."מתי?"שאל תום."אתמול בלילה.."השיבה לי ודמעות רבצו בה.

"שיר,תשאירי אותנו לבד.."אמר תום."בסדר.."השיבה שיר,והלכה.

"איפה תום ולי?"שאל ג'ון."הם בחדר של לי,לבד.."השיבה שיר."שיט..!"מלמל ג'ון ועלה במהירות לחדר.

"את חייבת לדעת מי הבנזונה הזה שאנס אותך.."אמר תום."לא בא לי להיכנס לזה.."השיבה לי.ג'ון עצר ושמע את שיחתם."אל תספר לאבא שלך..וגם לא לשלי.."השיבה לי."את לא מבינה מה זה..אני חייב.."השיב תום."לא.."השיבה לי.תום ליטף על פניה."את חייבת.."השיב.לי הביטה בו,התיישבה על מיטתה שראשה בין ידיה."יהיה בסדר.."השיב תום,הרים את ראשה בעדינות וניגב דמעותיה עם אגודלו.היא הביטה בו,הוא התקרב אליה,לי נשכבה על המיטה,תום מעליה,הם התנשקו בלהט ובתשוקה עזה,ג'ון נכנס לחדר,ושוב תפס אותם.

פרק שלושים-

"מה יהיה הסוף?!"שאל ג'ון. "אני אוהב אותה אבא!"השיב תום. "אתה הולך לפנימייה תום!"אמר ג'ון והשפיל מבט. "אתה לא יכול לעשות לי את זה.."אמר תום. "אני אוהבת אותו דוד.."אמרה לי. "לי תסתמי בסדר?!אני קובע כאן...ואני בחרתי שתום הולך לפנימייה.."אמר ג'ון בעצבים. "אני לא רוצה!"אמר תום. "אני לא שואל אותך."השיב ג'ון. "לפחות תיתן לנו להיפרד כמו שצריך.."אמר תום כמעט בבכי. "בסדר.."אמר ג'ון וירד למטה. "אני לא מאמינה שזה קורה.."אמרה לי וליטפה על פניו. "אני אוהב אותך ואני מבטיח שלא אשכח אותך.."אמר תום,נשק על ידה ואחר מכן על שפתיה,הוא ירד למטה ולי אחריו.

"תום עובר לפנימייה.."אמר ג'ון לכולם."מה?למה?"שאלנו כולם פה אחד."כן,הוא עובר לפנימייה והוא יודע למה.."השיב ג'ון והביט על תום שהשפיל מבט."בואי נלך כריס.."אמר ג'ון.כריס,ג'ון ותום הלכו חזרה הביתה,"תארוז את הדברים שלך.."אמר ג'ון לעבר תום והוא עשה כדבריו.

"לאיזו פנימייה אני עובר?"שאל תום שסיים לארוז. "שאני יגיד לך.." אמר ג'ון. "מה יש לך שאתה ככה אלי?"שאל תום את אביו. "שאתה תלמד לדבר אני יתנהג אלייך בהתאם.." השיב ג'ון והלך לסלון. תום התקשר ללי ודיבר איתה קצת,שסיים הלך לישון.

בבוקר,הוא קם מוקדם, ג'ון הסיע אותו לפנימייה, "כמה זמן אני פה?"שאל ג'ון. "4 שנים תהיה פה."השיב."מה,עד גיל 16?" שאל תום."בדיוק ככה!"השיב ג'ון. "טוב ביי בן.."אמר ג'ון,חיבק את בנו ונסע. תום נשאר שם לבד,הוא הבחין בבחורה בלונדינית. "לי?" צעק לעברה. היא הסתובבה אליו.

"היי אני בילי.." השיבה.היא הייתה דומה במקצת ללי רק שעינייה היו כחולות ים."את יפה..אמרו לך פעם?"השיב בחיוך."כן..מלא פעמים."השיבה."באלך לבוא לחדר שלי?"שאלה בקול חושני."כן."השיב תום והלך עימה לחדר."למה קראת בשם לי?" שאלה בילי את תום תוך כדי שהיא מורידה את הג'ינס הקצר שלה. תום הביט בה,היא הייתה יפה בעיניו,הזכירה לו אותה,את לי.

"כי את מזכירה לי אותה...את לי...הבחורה  שאי פעם אהבתי...רק שלך יש עיניים כחול-ים ולה עיניים אפורות ושיער בלונדיני.."השיב תום בחיוך וליקק שפתיו."אה..אתה חושב שאני יפה?"שאלה בילי ואחזה בחולצתו. "אני לא חושב...אני בטוח!"השיב והביט בעינייה הכחולות.

בילי חייכה והקריבה את שפתיה אל שפתיו,הם התנשקו,בלהט ובתשוקה עזה. היא פשטה ממנו את החולצה ונשכבה על המיטה,תום הוריד לה את חולצת הכפתורים ופשט אותה ממנה,וכך גם עשה לג'ינס שלו, הם נשארו עם לבנים ובסוף מצאו עצמם מתחת לשמיכות.

"לא שכחת לשים קונדום,נכון?"שאלה בילי לאחר הסקס. "ברור שלא.."השיב תום."יופי.."חייכה בילי."טוב שמעי בילי אני צריך ללכת.."השיב,התלבש והלך. הוא הבחין במישהו טיפה מבוגר יחסית, היו לו עיניים שחורות ושיער שחור, היה לו שפם צרפתי נחמד כזה.

"סליחה,איפה מנהל הפנימייה?"שאל אותו תום. "אני המנהל." השיב אותו איש. "אתה יכול לקרוא לי הרמן.." השיב הרמן. "אוקיי..אז,הרמן..איפה אני יושן?אני חדש כאן." השיב תום. "בחדר 7.." השיב הרמן וסימן לתום ללכת. תום הלך לעבר חדר 7,הבחין בשלושה בנים. "היי,אני תום." אמר להם, הם הביטו בו. אחד מהם היה גיי (הומו), "היי..אני אדי.." הציג עצמו אדי. "אתה יפה מאוד תום."חייך אדי. "תודה !" השיב תום חצי חיוך. "מי אתם?" שאל תום את השאר. "אני פרדי,אח של אדי וזה שלידי זה אוסקר,הוא לא מדבר.." השיב פרדי. "ואדי..הוא קצת.." החל תום לומר. "כן..הוא גיי..יצא מהארון לפני שנה.." השיב פרדי. בילי דפקה בדלת. "תום!תום!" צרחה. תום פתח לה. "היי.."השיב. "באלך לצאת לסיבוב?" שאלה בחיוך. "לא..אני פורק את הדברים שלי.." השיב. "בסדר.." השיבה והלכה.

"בילי?" שאל פרדי. "מה איתה?" שאל תום. "אתם ביחד?" השיב פרדי. "לא..שכבנו,אבל,לא ביחד..." אמר תום. "הסתבכת כאילו חזק אחי.." אמר אדי. "למה אד?" שאל תום. "בילי,היא הבת של המנהל.."השיב אדי. "אז..?"השיב תום שלא הבין. "אז אם היא רוצה משהו,היא מקבלת.." השיב פרדי.

"אתם מנסים להגיד לי שתנסה לצאת איתי בכוח?" שאל תום המפוחד. "בדיוק!" השיב פרדי.

"מה אני צריך לעשות? " שאל תום. "להתרחק ממנה.." השיב פרדי. תום הנהן עם ראשו.

...

טוב זהו.

עד לעידכון הבא,בקרוב עיצוב חדש בנוסח הסיפור "המעיין המכושף".