את שאר הסיפור אני יעלה אחרי שאחזור הביתה מהצבא פעם נוספת..
...
פרק אחד עשרה-
היי" אמרה הנערה."שלום.."
אמרה נאל."למה אתם נמצאים כאן?" שאלה הנערה."את מכירה את מעיין
וורה?" שאל ליאם."כן.. למה אתם שואלים?" השיבה הנערה."כי יש
במקום הזה משהו מסתורי, אדם מסתורי או יותר נכון נשמה מסתורית.." השיב ניק."מה
שמך?" שאלה רידלי."שמי בלה" ענתה
"אוקיי.. מה את יודעת על המקום הזה
שנקרא מעיין? ואיך את בכלל מכירה את המקום?" שאל סטיבן
"מאבא שלי... הוא היה מכשף מכובד
וטוב לב ואמא שלי היא בת אנוש. כאשר הייתי בת 3 הם עברו לגור ליד המעיין, בהתחלה
פחדתי לגור במקום ההוא אבל עם הזמן התרגלתי למקום... הם סיפרו לי המון סיפורים על
המעיין, כשגדלתי והגעתי לגיל 10 הכוחות של אבי היו צריכים לעבור אליי אבל אני
סירבתי כי לא הרגשתי מוכנה לקבל אותם ובגלל שסירבתי גרמתי למותו של אבי. כל האנשים
שהכירו את אבי העריצו אותו והוא היה איש קדוש, אז בעקבות מותו נשמתו עברה
למעיין.." סיפרה בלה עם מעט דמעות בעינייה כאשר נזכרה באביה.
"ומה עם אימך?"שאל
ליאם." "היא התרגזה עליי וסילקה אותי מהבית, היא ארזה את דבריה ועזבה את
המעיין לאחר מות אבי ועברה לגור במקום אחר ומאז לא ראיתי אותה ולא שמעתי
ממנה.." השיבה."את יודעת אם אפשר לתקן את זה?" שאל ניק."כן.."
ענתה בלה.
"ת'אמרי לנו בבקשה איך אפשר לתקן
את זה" השיבה אורסולה."זה לא כזה פשוט.." השיבה בלה.
"למה?" שאר סטיבן."כי
צריך טיפת דם משני אחים..." השיבה בלה."אני ורידלי אחיות.." השיבה
נאל
"זה לא יעזור.. כשאמרתי שני אחים
התכוונתי מאח ואחות" השיבה בלה."מאיפה נמצא אחים כאלה?"שאלה
אורסולה."הם נמצאים ממש פה.. עומדים מולכם" השיבה."איפה הם?"
שאל ליאם, בלה הסתכלה עליו בחיוך."אני ואתה ליאם.." השיבה בלה."איך
זה אפשרי?" שאל."לפני שעברנו למעיין אמא שלי סיפרה לאבי שיש לו בן בכור,
אבי שמח מאוד לדעת את זה ורצה להעביר את כוחותיו אליו, אבל הוא גילה שזה בלתי
אפשרי לעשות את זה.." אמרה בלה."למה?" שאל ליאם."כי היית בן
11 באותו זמן ואני בת 9, ובשביל שאפשר יהיה להעביר כוחות למישהו הבנאדם צריך להיות
קטן מגיל 11.." השיבה בלה."אז מה קרה מאז?" שאל ליאם."כאשר
גדלנו, אני הייתי בת 10 וליאם בן 12, אבי רצה להעביר אליי את כוחותיו אבל סירבתי,
אז אבי מת ואמא שלי עזבה ולקחה אותך איתה.." השיבה בלה."אז את יותר קטנה
ממני? שאל ליאם."כן.. אני קטנה ממך בשנתיים" השיבה בלה."בת כמה את
בלה?" שאל ליאם."אני בת 14 עכשיו" השיבה בלה.
"איך הצלחת לגדול פה לבדך עד
עכשיו?" שאלה אורסולה."הסתדרתי.." אמרה בלה."אבל איך זה
ייתכן?" שאל ניק."שמה?" שאלה בלה."שאת וליאם אחים.. יש לו
אבא.." השיב ניק."נכון, יש לי אבא, אבל הוא אבי החורג ואני לא סובל
אותו.." השיב ליאם."מתי היא ילדה אותכם?"שאל סטיבן."כאשר היא
הייתה בת 18 היא ילדה אותי ושנתיים לאחר מכן היא ילדה את בלה.." השיב ליאם."אהה
אוקיי..."אמר סטיבן."אני גדלתי בלי הורים, אבל הצלחתי להסתדר בכוחות
עצמי.."אמרה בלה בגאווה. "איך הצלחת להסתדר בעצמך? ממה התקיימת?"
שאלה אורסולה."בעזרת הזאבים.." השיבה בלה."זאבים?!לא
הבנתי.."צחקק ניק."לאחר שאמא שלי גירשה אותי מהבית, נדדתי ביער במשך כמה
ימים, ואז פגשתי בקבוצת זאבים והם גידלו אותי במשך 14 שנה, פגשתי אותם כאשר הייתי
בת 10 ומאז גדלתי איתם... אבל ברחתי מהם" השיבה והסתכלה על סטיבן.
"למה את מסתכלת עליי?" שאל
סטיבן."אתה זאב נכון?" שאלה בלה בזמן שהריחה אותו.
"בערך.." השיב
סטיבן."אתה מכיר האגדה שלך נכון?רק אהבת אמת יכולה להציל אותך.."השיבה
בלה.
"כן, אני יודע.. אבל אני לא בטוח
שמצאתי אותה.."אמר סטיבן והשפיל את מבטו.
רידלי הסתכלה עליו עם דמעות בעיניים ושתקה."טוב
בואו נלך.."אמרה בלה."אני כבר באה.."אמרה
רידלי."טוב.."השיבה בלה.ליאם הביט ברידלי."אני גם..תתקדמו אני יבוא
אחר כך.."השיב ליאם."סבבה."חייכה אורסולה והם הלכו."ריד..את
בסדר?"שאל ליאם."לא."השיבה."למה?"שאל."חשבתי שאני
יתאהב בו..טעיתי.."השיבה רידלי והביטה בליאם."את מי את
אוהבת?"שאל."אותך.."השיבה וליטפה על פניו."הסברתי לך שלא נוכל
להיות ביחד."השיב."לא אכפת לי..אני אוהבת אותך.."השיבה."אני
רוצה שאתה תהיה הראשון שלי..לא סטיבן.."המשיכה."את בתולה?"שאל."כה..מה
אתה לא?"שאלה."לא מותק..אני לא."השיב."אבל
איך?"שאלה."שכבתי עם נאל בזמנו."השיב."טוב..אני גם רוצה
אותך.."המשיכה ונשכה שפתיה."רידלי..אנחנו לא.."החל לומר,אך רידלי
עצרה אותו,היא נישקה אותו בלהט,ליאם העביר ידו מתחת לחולצתה תוך כדי שהוא מנשק
אותה,הם נכנסו לזה.
פרק שתיים עשרה-
רידלי המשיכה לנשק את ליאם."אני
רוצה להרגיש אותך לי.."לחשה באוזנו."תפסיקי.."עצר את הנשיקה,והוציא
את ידו מחולצתה."מה?"שאלה."אני אוהב את
אורסולה.."השיב."בבקשה..עוד טיפה.."השיבה והשפילה מבט."כולם
מחכים.."השיב וליטף פניה."נכון..שיחכו..בוא ניכנס למערה
ההיא.."השיבה,התעלמה ממילותיו והצביעה על מערה,המערה הייתה מלאה בסלעים,היה
אפשר לשמוע משם את הזרימה של המעיין,הכל היה קסום במערה,ומשך עין."בסדר.."השיב
ליאם,הם נכנסו למערה.רידלי לא היססה ונישקה על שפתיו,היא פתחה לו את הג'ינס ולה
פתחה גם את רוכסן החצאית."רידלי עצרי.."השיב ועצר אותה."מה
קרה?"שאלה."את ידידה שלי..אני לא רוצה לשכב איתך!"השיב וקם
ממנה."מה אכפת לי..."השיבה והתקרבה אליו."תפסיקי.."הדף
אותה."בואי נלך."המשיך."בסדר."אמרה בביאוס,הם סגרו את
הרוכסנים שהיו פתוחים והם הלכו לעבר המעיין.
"טוב אז..שנתחיל?"שאלה
בלה."בסדר."השיב ליאם.רידלי הביטה בו,ליאם הבחין שרידלי מביטה בו בלי
סוף ונישק את אורסולה בלהט,רידלי השפילה מבט."לי..בוא.."אמרה בלה,ליאם
הלך בעקבות בלה ושניהם טפטפו טיפת דם על המעיין."תשתה עכשיו
סטיבן.."אמרה בלה וסטיבן שתה מהמעיין."אני חייבת ללכת עכשיו!"אמרה
רידלי וברחה משם,ליאם רץ לעברה."מה קרה?"שאל."כלום.."השיבה."מה
את רוצה ריד?"שאל ליאם."אתה יודע טוב מאוד.."השיבה."אני לא
יכול.."השיב ליאם."בוא לבית שלך..נראה מה יהיה.."אמרה
רידלי."בסדר."השיב ליאם והם הלכו לבית שלו."לי בוא נמשיך מה שהיה
במערה.."אמרה רידלי. "למה?"שאל,לא הבין."כי אני אוהבת אותך זה
למה.."השיבה."אני אוהב את אורסולה."השיב,מנסה להסביר לה,הוא חשק
ברידלי,אבל מצד שני אהב את אורסולה."זה לא נראה ככה.."השיבה וליטפה על
פניו."ריד,תפסיקי."אמר ליאם,והזיז את ידה מפניו.
רידלי לא אמרה דבר,היא התקרבה לליאם
והחלה לנשקו,הוא לא יכל לעצור אותה,לא כי שלטה עליו,אלא כי בגלל היותו חצי זאב,הוא
נמשך אליה.הם נשכבו על המיטה תוך כדי הנשיקה,ליאם העביר ידו מתחת לחולצתה של
רידלי,רידלי הורידה לליאם את הג'ינס ולעצמה את החצאית ג'ינס.ליאם הוריד לרידלי את
החולצה,הם התנשקו בלהט ובתשוקה עזה,ליאם חשק בה,ברידלי,משלא חשק בה מעולם.
לאט לאט הם מצאו עצמם מתחת
לשמיכות."אני לא מאמין שעשינו את זה.."אמר ליאם לאחר סקס פרוע שהיה
בניהם."אני לא מאמינה שהיית הראשון שלי."השיבה והביטה בו.ליאם צירפת
אותה."אני חייב ללכת."השיב,והחל להתלבש."בסדר..דבר
איתי.."השיבה רידלי והתלבשה גם היא,היא הלכה לכיוון הדלת,ליאם הלך
בעקבותיה."ביי."השיב ליאם והלך לבית של ניק,רידלי הלכה לבית שלה.
"היי אחי..מה קרה שאתה מתנשף
בעוצמה כזאתי?"שאל ניק שפתח לו את הדלת.
"אני לא יכול יותר.."השיב
ליאם,הלך למטבח ומזג לעצמו כוס מים.ניק הלך אליו."לא יכול מה?"שאל
ניק."אני חושק ברידלי אחי."השיב ליאם והביט בו בעיניו הכחולות."אבל
מה עם אורסולה?"שאל ניק,מתעלם ממה שליאם אמר לו."לא יודע..בגיל 13 חשקתי
בה..עכשיו?אני נמשך לרידלי."השיב ליאם."אוליי היא כישפה אותך?"שאל
ניק."תעשה לי טובה נו..אני ורידלי מכירים מהילדות."השיב ליאם."מה
מהילדות?"שאל ניק,לא הבין."מאז שהיינו בני 8 אנחנו מכירים.."השיב
ליאם שסיים את המים ולאחר מכן שם בכיור את הכוס."אבל מה זה קשור?"שאל
ניק,שהיה מבולבל."רידלי ואני היינו חברים מהילדות..חברי נפש כאלה.."השיב
ליאם."טוב..ומה קרה בגיל 13?"שאל ניק."בגיל 13 לא ממש
דיברנו..ושהגענו למעיין,התאהבתי באורסולה.."השיב ליאם."אחי..תקשיב
לי..תלך לפי הלב שלך,אני לא יודע מה איתך..אבל סטיבן,לא אוהב את זה שאתה מתקרב
לרידלי,וכך גם אורסולה."השיב ניק."וחוץ מיזה אתה ורידלי לא
מתאימים.."המשיך ניק."בילדות השם שלה היה רידלינה,אז אנחנו
מתאימים..פשוט עכשיו כולם קוראים לה רידלי ולא רידלינה."השיב
ליאם."אוקיי.."חייך ניק.
"אני אוהב את רידלי..אבל הראש אומר
אורסולה."השיב ליאם לאחר שתיקה של 5 דק'."לך לפי הלב לי.."השיב
ניק."טוב.."השיב ליאם."מה יקרה עם סטיבן יהיה עם בלה?"שאל
ניק."אני יפוצץ לו את הפרצוף."השיב ליאם והכין אגרוף."למה?"שאל
ניק."כי הוא לא בשבילה."השיב ליאם,כאילו ידע שמשיהו מתחרש בין שניהם.
פרק שלוש עשרה-
"סטיב,בלה,אני הולכת.."אמרה
אורסולה."סבבה.."השיבו שניהם פה אחד וחייכו אחד לשנייה.
אורסולה הלכה לביתה. בלה וסטיבן נשארו
שם,במעיין,לבד.
"בלה..תגידי..בא לך לבוא אלי הביתה?"שאל
סטיבן ספק את בלה ספק את עצמו."אתה עדיין בהשפעת הקללה.."השיבה
בלה."אז מה..לא יקרה לך כלום."השיב סטיבן,מחייך אליה."אני בת
אנוש..ליאם הוא היורש של אבי,אני סתם בת אנוש.."השיבה בלה."יהיה
בסדר."השיב סטיבן וליטף פניה.
"אני לא יכולה."אמרה ולקחה
צעד לאחור,היא נחתכה בידה מהעץ."אני רוצה אותך.."אמר סטיבן והביט בבלה
בעיני זאב."אל תתקרב.."השיבה בפחד."לא אפגע בך."השיב
סטיבן."אתה לא יכול לפגוע בי?"שאלה בלה,ידעה שהוא משקר."יכול..אבל
לא אעשה זאת."השיב סטיבן."למה?"שאלה בלה."כי את מטריפה
אותי..הגוף האנושי שלך.."החל לומר והביט בשמיים.
"כדי שתברחי מכאן בלה,הירח המלא
תכף יגיע.."השיב סטיבן,הוא פחד לחייה,אחרי הכל,היא הייתה בת אנוש,והיא לא
יכולה להתנגד לסטיבן.
"אוקיי.."השיבה בלה,והחלה
לרוץ.סטיבן הפך לזאב,ורץ אחרי בלה,הוא תפס אותה.
"סטיבן.."לחשה בלה ודמעות
זלגו על פניה.סטיבן נהם עליה,ניסה לומר לה משהו,אבל היא לא הבינה.
הוא המשיך לאחוז בה,עד השקיעה,שהגיעה
השקיעה הוא הביט בה.
"בלה?"אמר
לפתע."סטיב.."השיבה בפחד."עינייך..הן..צהובות."המשיכה
בלה."כן.."השיב סטיבן,בעודו עדיין שכוב על בלה שהיא מתחתיו וידיו בין
גופה."אסור שנהיה ביחד.."השיבה."אני יכול לאכול אותך מרוב שאני
נמשך אלייך."השיב סטיבן."אתה לא.."החלה לומר.סטיבן נישק על
שפתייה,הם התנשקו,כאילו שניהם רצו בכך.
ליאם וניק הגיעו
למעיין."בלה?"צעק ליאם.סטיבן קם מעלייה והושיט לבלה יד
שתקום."ליאם..ניק."השיבה בלה."מה עשיתם בלה?"שאל ליאם בזעם."כלום..באמת
שכלום."השיבה בלה."שלא תעזי לשקר לי!"השיב ליאם."תירגע
אחי..לא עשינו כלום."התערב סטיבן."אתה אל תתערב."התרגז
ליאם."זה ביני לבין בלה."המשיך."אנחנו לא.."אמרה בלה.
ליאם הביט בבלה,הוא סטר לה."שלא
תעז לגעת בה!"צרח עליו סטיבן."תתחפף לי מהעיניים!"צרח לעברו
ליאם,ורץ ככול שיכל,הדמעות רבצו בו,הוא התיישב על סלע,שראשו בין ידיו,הדמעות
המשיכו לרדת.
"מה הקטע שלו?"שאלה
בלה."הוא מאוהב ברידלי."אמר ניק."הוא מה??"צרח סטיבן ותפס
בחולצתו של ניק."אוהב את רידלי."השיב ניק,משתחרר מאחיזתו."מה קרה
סטיב?"השיבה בלה."כלום.."השיב סטיבן והלך למקום שבו היה ליאם.
"ליאם?"צעק.ליאם ניגב
דמעותיו,"מה?"שאל שהבחין בסטיבן."אתה אוהב את רידלי?"שאל
סטיבן."כן."השיב ליאם."מה עם אורסולה?"שאל סטיבן."לא
יודע..אני אראה איך אספר לה..מה אכפת לך בכלל?"השיב ליאם."סתם..עזוב..אתה
ורידלי מתאימים יותר מאשר אתה ואורסולה."השיב סטיבן."נכון.."השיב
ליאם בחיוך."שכבתם?"שאל סטיבן."מי?"שאל ליאם."אתה
ורידלי.."השיב סטיבן."ממ..זה משנה?"שאל ליאם."לא
כזה."השיב סטיבן."אז זה לא עניינך."השיב ליאם בחצי חיוך."טוב..ואחותך..היא
בת אנוש?"שאל סטיבן."כן..רק אני לא..אחרי שנשכת אותי."השיב
ליאם."ואם אנשוך את בלה?"שאל סטיבן וחיוך שטני עלה על פניו."אם רק
תעז.."החל ליאם לומר,אך עקבותיה של אורסולה עצרו אותו."אני אשאיר אתכם
לבד."אמר סטיבן שראה את אורסולה מתקרבת."טוב..ושלא תעז..אתה יודע
מה."השיב ליאם."טוב סבבה..ביי אחי."אמר סטיבן והלך חזרה לניק ובלה."מה
לקח לך זמן לחזור..?"שאלה בלה שהתקרבה אל סטיבן."כלום.."חייך סטיבן
וקירב אותה אליו."זה בסדר אם אלך?"שאל ניק."לא נראה לי שליאם היה
רוצה שתשאיר אותנו לבד."אמר סטיבן."למה?"שאל ניק,לא הבין למה סטיבן
חותר."שאל אותו."השיב סטיבן וליטף על פניה של בלה.
"עכשיו?"שאל
ניק."לא..הוא עם אורסולה.."השיב סטיבן."טוב."חייך ניק ויישב
על סלע.
"סטיבן..למה אסור שנהיה
לבד?"שאלה בלה בעודה יושבת על ברכיו של סטיבן."כי..אני עלול לנשוך
אותך.."השיב.בלה הזיזה את שערה והקריבה לסטיבן את גרונה."מה את
עושה..?"שאל סטיבן."תנשוך אותי.."השיבה."אני..לא
יכול.."השיב,הוא ידע שבכל רגע יכל לנשוך אותה,אבל שלט בעצמו.
"טוב.."השיבה בלה וקמה ממנו
והלכה להתיישב ליד ניק,סטיבן יישב לידה.
פרק ארבע עשרה-
"אורסולה..תקשיבי.."ניסה ליאם
לומר,אורסולה נשקה על שפתיו ועצרה את מילותיו. "חכי.."עצר את הנשיקה.
"מה קרה?"שאלה. "אני..לא יודע איך לומר לך.."השיב. "לומר
לי מה?"שאלה,לא הבינה. "היינו קרובים,אני רואה אותך,ולא יודע איך
משקרים.."השיב ליאם. "ליאם מה אתה מקשקש..?"שאלה וליטפה על פניו.
"תזרמי צלילים לתוכי,רק בתחפושת אחרת..לא יוצאת ממוחי.."החל לומר.
"לי?שגעת אותי..!!"השיבה
אורסולה ורצתה ללכת. "חכי..אני חייב לספר לך משהו.."השיב.
"מה?"שאלה. "אני..אני
אוהב את רידלי.."השיב. "זה בסדר.."השיבה. "את
לא..כועסת?"שאל. "לא..תמיד ידעתי שאתם אוהבים.."השיבה.
"אוקיי..אני שמח שאת מבינה.."חייך ליאם ונישק על לחיה. "אני
הולכת.."השיבה אורסולה ונעלמה.
ליאם הלך לעבר ניק,סטיבן ובלה.
"בלה בואי..הולכים.."אמר לה. "לא..לך עם ניק,אחזור עוד
מעט.."השיבה בלה. "אוקיי..וסטיבן?בלי שטויות אהא?"השיב ליאם וקרץ
לסטיבן. "סבבה..ביי.."השיב סטיבן, ניק וליאם הלכו. "אז אנחנו לבד.."אמרה
בלה. "כן.."השיב סטיבן. בלה הביטה על סטיבן ופתחה את חולצתה. "מה
את עושה?"שאל וליקק שפתיו. "מה שהיית צריכה לעשות מזמן." השיבה.
"מה זה?"שאל. "זה!"השיבה בלה, וחשפה מפני סטיבן את גופה, היא
הייתה עירומה, כמו ביום היוולדה,
היא קפצה למעיין, סטיבן פשט את בגדיו
והצטרף אליה.
"את יפה כל כך.."אמר לה וליטף
על פניה. "תודה!"חייכה בלה. סטיבן נישק על שפתייה של בלה,הם התנשקו
בלהט. "מתחיל להיות קר.."אמרה בלה ויצאה מהמים. סטיבן הביט בה ויצא גם
הוא, הוא ראה אותה שמה את התחתון שלה ואת החולצה שלו והוא שם את הבוקסר שלו.
"את מטרפת אותי בלה!"אמר
סטיבן. "מה הכוונה..?"שאלה,לא הבינה. "זה אומר שאני יכול לנשוך
אותך עכשיו.."השיב והביט בה במבט בוחן. "ואתה תנשוך?"שאלה בפחד.
"לא יודע.."השיב והתקרב אלייה. "סטיב.."אמרה בקול מפוחד.
"אל תפחדי..לא אנשוך אותך.."השיב. "אני חייבת ללכת.."השיבה
בלה. "את לא.."השיב בקול לא שלו ודחף אותה לעץ,והחל לנשק אותה.
"אתה מכאיב לי."אמרה ועצרה את הנשיקה. "כואב
לך?תתמודדי..!"השיב ואחז בה חזק יותר, היא הביטה בו בעינייה הכחולות שהתחילו
לדמוע. "תעזוב אותי סטיב..אתה מכאיב לי."השיבה בבכי. "לא
רוצה..."השיב וניסה להוריד לה את החולצה בכוח. בלה הורידה את החולצה שלו ושמה
את חולצתה ואת המכנס שלה במהירות. "אל תלכי.."אחז בה סטיבן. "לך
תזדיין.."השיבה בלה וסטרה לו,היא ברחה מהמעיין,ורצה הביתה ככל שיכלה,ככל שרגליה
לקחו אותה,ככה הגיע יותר מהר.
סטיבן נשאר במעיין לבד,נזכר
בה,בבלה,ליבו נצבט,הוא אהב אותה ולא רצה לפגוע בה,אבל כוח הזאב שבו שלט בו וגרם לו
להרחיקה ממנו.
פרק חמש עשרה-
"אוח,למה אני כזה
טיפש..למה?"שאל את עצמו והיכה את גזע העץ.
"הייתי צריך להיות עדין איתה..למען
השם..זאב ארור.."אמר וקילל את הזאב ששלט בו.
ליאם חזר וראה שבלה לא עם
סטיבן."אחי איפה בלה?"שאל ליאם את סטיבן.
"היא הלכה הביתה,לא הרגישה
טוב.."אמר סטיבן."מה עשית לה מנוול אחד?"שאל ליאם והרים גבה.
"כלום..היא בבית שלה.."אמר
סטיבן והלך משם,ליאם הלך לבלה והיא סיפרה לו,שסטיבן כמעט ואנס אותה,שהוא הכאיב
לה."בן זונה.."אמר ליאם,הוא ברח מביתה ושהיה מחוץ לבית שלה הלך לחצר של
סטיבן,שם סטיבן הפך גם הוא לזאב והם התנפלו אחד על השני,כשהם נושכים זה את זה ללא
רחמים.
רידלי באה לסטיבן וקלטה אותו זאב שרב עם
זאב אחר,עם ליאם."תעצרו!"עצרה אותם רידלי.
הם הבחינו בה וחזרו לצורתם
האנושית."מה קרה בין שניכם?"שאלה.
"הוא כמעט ואנס את אחותי,את
בלה.."השיב ליאם."כמעט..אבל לא הייתי עושה את זה.."השיב סטיבן.
"אני חושבת שאוליי כדי שתתרחק מבלה
לזמן מה,סטיבן.."הציעה רידלי.
"את צודקת!"חשב סטיבן
בליבו."מי את חושבת שאת שתגידי לי מה לעשות?"התרגז סטיבן.
"אני דווקא חושב שזה רעיון
טוב.."השיב ליאם וטפח על כתפו."אתה צודק אח שלי.."השיב סטיבן
והם התחבקו. רידלי וליאם הלכו אל ביתו
שלו,של ליאם.
בלה הלכה לסטיבן הביתה,הוא בדיוק יצא
מהמקלחת. "היי אימא של סטיבן."אמרה בלה.
"היי חמודה.."אמרה אימו.
"איפה סטיבן?"שאלה בלה. "הוא בחדרו.."השיבה.
"תודה!"השיבה בלה והלכה לחדרו
של סטיבן. "בלה?"הבחין בה. "מה את עושה פה?"שאל,הוא ידע שאסור
להם להתראות. "סתם..חשבתי.."השיבה. "על מה חשבת?"שאל סטיבן.
"עלייך.."השיבה.
"כמעט רבתי עם ליאם בגללך,אסור לנו
להתראות.."השיב והשפיל מבט.
"מה אכפת לי מליאם..אני אוהבת
אותך.."השיבה. סטיבן התקרב אל בלה ונשק על שפתייה. "אסור לנו.."אמר
שעצר את עצמו מלנשק אותה,את בלה. "למה?"שאלה בלה מנסה להתקרב אליו.
"כי ליאם חבר שלי ואני לא רוצה
לפגוע באמון שלו,את מבינה אותי?"השיב סטיבן וזז לאחור.
"כן!"השיבה והשפילה מבטה.
"אני אוהב אותך."השיב סטיבן ונישק על שפתייה של בלה פעם אחרונה והיא
הלכה. היא הלכה לליאם הביתה,וראתה אותו עם רידלי.
"מי אתה חושב שאתה?"התרגזה
בלה. "מה?"שאל,לא הבין. "אני אוהבת את סטיבן,תחייה עם זה..מי אתה
חושב שאתה שתגיד לנו לא להתראות?"השיבה והביטה בליאם בזעם. "אח
שלך..הגדול.."השיב.
"תלך לעזאזל..נמאס לי
מימך!"השיבה וזרקה עליו כרית.
"את לא חייבת להגיד לו את
זה.."התערבה רידלי. "רידלי..אל תתערבי.."השיבה בלה.
"את חשובה לי..סטיבן חצי זאב..הוא
עלול לנשוך אותך.."השיב ליאם וניסה להתקרב לבלה.
"אז שינשוך.."השיבה.
"לא..אסור שזה יקרה.."השיב ליאם,מלטף את שערה.
"למה?"שאלה,לא הבינה.
"כי..הוא עלול למות."התערבה רידלי. "מאיפה את יודעת?"השיבה
בלה.
"הוא הפך לזאב בגיל צעיר,ואם ינשוך
אותך,הוא עלול למות..וכל זה רק בגלל שאת קטנה ממנו לפחות בשנתיים.."השיבה
רידלי. "אז מה אני אעשה?אני אוהבת אותו.."השיבה והשפילה מבט.
"תנסי שלא לגרום לו לחשוק בך
מבחינה מינית."השיבה רידלי. "אסור שנשכב?"שאלה בלה. "כן..אבל
רצוי שלא.."השיבה רידלי. "אוקיי.."השיבה בלה והלכה חזרה לבית של
סטיבן.
עד לעידכון הבא :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
~כותבת צעירה~
