היי כולם,

מה קורה?!

מקווה שטוב,אוקיי אז הינה פרקים 21-24,הסיפור אוטוטו נגמר,יש בו 34 פרקים,

אז תנצלו אותו כמה שאפשר..

....

תהנו ^.^

פרק עשרים ואחת-

שירלי וג'ון חזרו הביתה,הם הבחינו באימם מביטה בתמונה של אביהם,הוא היה בלונדיני עם עיניים כחולות-ים."זה אבא?"שאל ג'ון והביט על התמונה."כן.."השיבה."אבל איך זה הגיוני שלג'ון יש עיניים חומות ולו כחולות-ים?"שאלה שירלי."טוב..האמת ש..כדאי שתישבו.."השיבה שילה."מה קרה אימא?"שאל ג'ון שראה שהיא טיפה חיוורת.שירלי הביאה לה כוס מים."מה קרה?"שאל ג'ון שוב."יש משהו שאני מחכה לספר לכם כבר המון זמן."אמרה שילה."מה זה?"שאלה שירלי."אתם אחים למחצה.."השיבה."מה?"שאלו ג'ון ושירלי פה אחד,לא הבינו את הפירוש."זאת אומרת ש..ממ..שהייתי בת 20 אז עבדתי בזנות...כדי להרוויח כסף..ושכבתי עם לקוח אחד שלי שהיה בעל עיניים חומות ושיער חום,הוא אהב אותי ואני אותו..שסיפרתי לו שאני בהריון ממנו,הוא אמר לי לעזוב וככה חזרתי לבית הורי מושפלת וגידלתי אותך,ג'ון,ללא אבא..ואז התחתנתי עם אבא שלך,שירלי..וילדתי אותך..ג'ון היה כבר בן 3..שהגעתם לגיל,אתה ג'ון לגיל 6 ואת שירלי לגיל 4 אבא שלך שירלי נהרג בתאונת דרכים..ובקשר לאבא שלך ג'ון..אני לא יודעת מה איתו.."השיבה והתחילה לספר להם את הסיפור."את הסתרת את זה כל השנים?"שאל ג'ון."כן..ומצטערת על זה.."השיבה והשפילה מבט."זה בסדר אימא...נאהב אותך תמיד..למרות העבר הזה.."אמרה שירלי ושילה חיבקה את ילדיה.

הפלאפון של שילה צלצל 'אדון קיחוטה,כל הבנות חולמות,ותן לראות ש..נסיך החלומות..' "הלו?"ענתה שילה."שילה...אני יודע מה עשית בקיץ האחרון.."השיב הקול."מי זה?"שאלה."העבר שלך.."השיב הקול וצחק צחוק מרושע.שילה זרקה את הטלפון על הספה ושמה ידה על פיה בפחד והביטה על הטלפון.ג'ון הביט בה ולקח את הטלפון שהיה על הספה."הלו מי זה?"שאל לעבר הקול."ג'ון..המון זמן.."השיב הקול."אבא?"שאל ג'ון."בוא לחורשה בשלוש...אני מחכה לך שם.."השיב הקול וניתק."מי זה היה ג'ון?"שאלה שילה."אבא..אני חושב.."השיב ג'ון."יש לך תמונה שלו?"שאל ג'ון."של אבא שלך?"שאלה."כן..יש לך?"שאל."כן..בוודאי.."השיבה שילה ונתנה לג'ון תמונה של אביו ששמה בכיס."זה הוא?"שאלה שירלי."כן.."השיבה שילה."נראה מאיים.."השיבה שירלי."נכון.."השיב ג'ון ובלע את רוקו."מה הוא אמר לך?"שאלה שילה והביטה בו."שניפגש בשלוש בחורשה."השיב."תזהר.."השיבה שילה וחיבקה אותו."אימא..אני יהיה בסדר.."השיב בחיוך ויצא לעבר החורשה,שם חיכה לו כבר הבחור שדיבר עימו בטלפון.

"ג'ון..."התקרב לעברו."מי אתה?"שאל ג'ון."נחש..!"השיב הקול."ג'ון הביט בתמונה שהייתה בידו.."אבא?!"קרא לעברו."נכון..המון זמן עבר מאז שראיתי אותך.."השיב."שראיתי אותי?אתה אפילו לא רצית שאני היוולד.."השיב ג'ון והביט בו,כמעט שבכה."בשביל מה לי לרצות בך?גם ככה לא היית אמור להיוולד.."צחק אביו."אתה חתיכת מניאק!!!!"צרח ג'ון."אני לא מאמין שאדם נבל כמוך...אבא שלי.."המשיך ג'ון."תתפלא.."צחק אביו,קירב אל ג'ון סכין ודקר אותו 3 דקירות עמוקות בבטן וברח משם.כריס שעברה שם הבחינה בו."ג'ון?"צרחה לעברו."תתעורר.."צרחה שוב.ג'ון לא הגיב,כריס נכנסה ללחץ והזמינה אמבולנס,הם באו הכי מהר שיכלו,כריס נכנסה איתם למכונית."הלו?שילה?היי..זאת כריס..חברה של ג'ון..הוא נדקר.."התקשרה כריס לאימו."מה?איפה הוא עכשיו?"שאלה בלחץ ושירלי הביטה בה."הוא בדרך לבית חולים 'קרודס'.."השיבה."אני באה לשם עם שירלי."השיבה שילה וניתקה.שירלי ושילה הגיעו לבית החולים,שם הבחינו בכריס."איפה הוא?"שאלה שילה בדמעות."מטפלים בו.."השיבה כריס וחיבקה את שילה.ד"ר לוינסטון הגיע.."ד"ר..מה שלום ג'ון הנדרסון?"שאלה שילה."ממ..הוא יצא מכלל סכנה..אבל הוא כרגע יושן.."השיב."אפשר לראות אותו?"שאלה כריס."כן.."השיב הד"ר."שילה רוצה להיכנס?"שאלה כריס."זה בסדר..תכנסי.."השיבה שילה בחיוך."בסדר.."חייכה כריס והלכה לעבר חדרו של ג'ון."ג'ון.."מלמלה.היא הביטה בו,ודמעותיה לא אחרו לצאת."אל תעזוב אותי.."התקרבה אליו."ג'ון..אנה לא תוכל לחיות בלי אבא..וגם לא התינוק שבבטן שלי..."אמרה בבכי.היא התיישבה לידו ואחזה בידו וליטפה אותה."כריס.."מלמל."ג'ון."חייכה כריס."אתה בסדר?"שאלה."כן..שאני רואה אותך אני מרגיש מצוין.."השיב.כריס התקרבה אליו,השפתיים שלהם נוגעות לא נוגעות,הם התנשקו."אני אוהבת אותך.."השיבה."גמאני אותך.."השיב והם התנשקו שוב."את בהריון?"שאל."כן..שוב.."השיבה.ג'ון חייך ונישק על שפתייה.

"שירלי ואימא שלי..הן פה?"שאל לאחר הנשיקה."כן..בחוץ.."השיבה."תקראי להן.."השיב."טוב.."השיבה,נישקה על שפתיו ויצאה לקרוא להן."ג'ון התעורר..והוא קורא לכן."השיבה כריס.שירלי ושילה נכנסו לחדרו."ג'ון.."מלמלה שילה."אימא..שירלי.."חייך שהבחין בהן."אתה בסדר אח גדול?"שאלה שירלי."כן בלונדה.."חייך ג'ון.שילה ושירלי התקרבו אליו וחיבקו אותו."מה קרה לי?"שאל לפתע."כנראה דקרו אותך.."השיבה שילה."כנראה.."השיב ג'ון."טוב..ממ..הביקור הסתיים..אנחנו צריכים לבדוק אותו.."נכנס לוינסטון."בסדר..."השיבו שילה ושירלי פה אחד,חיבקו את ג'ון פעם אחרונה ויצאו מהחדר."בואי כריס..צריך ללכת..בודקים את ג'ון.."אמרה שילה."זה בסדר..אני יישאר כאן.."השיבה כריס."בטוחה?"שאלה שילה."כן.."חייכה כריס בחיוך.שירלי חיבקה אותה והיא ושילה חזרו הביתה.

ד"ר לוינסטון בדק את ג'ון והוא היה בסדר במצב תקין,הוא נתן לו לישון עד יום למחרת,יום שחררו.

פרק עשרים ושתיים-

הבוקר,הגיע,ציפורים צייצו שירים של בוקר,השמש קרנה על הקרקע ואור של בוקר זרח בחדר שבו ג'ון נרדם.כריס נכנסה לחדר."בוקר טוב ג'ון.."לחשה באוזנו.ג'ון התעורר."בוקר!"אמר והתמתח קלות."עוד כואב לך בבטן?"שאלה והביטה שהוא מחזיק את ביטנו."כן..אני לא יודע איך אוכל להמשיך בשירות ככה.."השיב."תוציא שחרור או משהו.."השיבה כריס."זה לא קל כמו שאת חושבת."השיב."במצבך זה יהיה..אתה תראה.."השיבה בחיוך."כריס..אמרתי לך כבר שאני אוהב אותך?"שאל והביט בה בחיוך."ממ..מלא פעמים.."השיבה והתקרבה אליו.ג'ון לא היסס ונישק על שפתייה."אז...ממ..את בהריון?"שאל ג'ון לאחר נשיקה שנמשכה 10 ד'ק."כן.."השיבה כריס."עוד כמה זמן את מסיימת ללמוד?"שאל."ממ..עוד 9 חודשיים.."השיבה."ובאיזה חודש את?"שאל."ראשון.."השיבה."אז בעוד 8 חודשיים את צריכה ללדת לא?"שאל וליטף על פנייה של כריס."כן.."השיבה.הם התנשקו.

"אימא?"צרחה שירלי."מה?"שאלה שילה."אני הולכת לאוון.."השיבה שירלי ולבשה לבנים,שמלה אפורה וסנדלים אפורות,שמה בושם ודרדורנט."סבבה?"המשיכה שירלי."ככה?"שאלה שילה."כן..זה בסדר..לא?"שאלה שירלי והביטה באימה."כן..רוצה שאסיע אותך?"שאלה שילה."הוא גר קרוב..זה בסדר."השיבה שירלי."איך שאת רוצה."השיבה אימה והלכה למטבח.שירלי הלכה לאוון.

"יבוא!"קראה קריסטל."היי.."השיבה שירלי שפתחה את הדלת."היי חמודה.."אמרה קריסטל."איפה אוון?"שאלה שירלי."ממ..הוא בחדר שלו..אבל לא נראה לי שזה זמן טוב.."אמרה קריסטל."למה?"שאלה שירלי ספק את קריסטל ספק את עצמה."כי.."החלה לומר.אוון יצא מהחדר עם בחורה בעלת עיניים שחורות ושיער חום."סמואל?אוון?"הבחינה בהם שירלי."היי שירלי.."אמרה סמואל."מה לעזאזל קורה פה?"שאלה שירלי ספק אותם ספק את עצמה."זה לא מה שאת חושבת.."אמרה סמואל."אז מה זה?"שאלה שירלי משתדלת לא לבכות."סתם דיברנו."השיבה סמואל,חייכה אל אוון והלכה."אתה מוכן להסביר לי מה זה היה?"התרגזה שירלי."לא כאן."אמר,אחז בידה של שירלי והם הלכו לחדרו."נו???"אמרה בקול מאוכזב."אני סתם דיברתי איתה..כנראה שאימא שלי לא הבינה נכון..אני אמרתי לה שלא תתעסק איתך.."השיב."ולמה היא חייכה אלייך לפני שהלכה?"שאלה שירלי."סתם.."מלמל אוון."סתם?"התעצבנה שירלי וקמה מהמיטה שלו."סתם..כן..סתם..היא רצתה לשכב איתי אבל סירבתי..ואמרתי לה שאני ינסה לשדך לה את דייגן.."השיב אוון."זה הכול?"שאלה בחיוך."כן.."השיב אוון וחיבק את שירלי.

"אוון..יש משהו שאני צריכה לספר לך.."אמרה שירלי."מה?"שאל אוון."אני חוששת שאני בהריון מאבא שלך.."השיבה."ממ..עשית בדיקות או משהו?"שאל ספק את עצמו ספק את שירלי."לא ממש..אבל אני מקיאה המון.."השיבה."לאימא שלי יש ערכת הריון..תשני אצלי ומחר בבוקר נבדוק..."הציע אוון."סבבה..."השיבה שירלי והתקשרה לאימה."אימא?"ענתה שירלי."שירלי?"השיבה אימה."אני יושנת אצל אוון..בסדר?"השיבה שירלי לטלפון."בסדר.."השיבה אימה.השיחה נותקה.

הלילה ירד,שירלי ישנה אצל אוון.

הלילה עבר,והבוקר הגיע והשמש שוב זרחה,שירלי ביקשה מאימו של אוון את ערכת ההיריון והיא נתנה לה.שירלי בדקה את הערכה והשתמשה בה,חיכתה חמש ד'ק והתשובה הייתה,חיובית!!!

"אוון...אוון????"העירה אותו שירלי."מה קרה?"שאל."אני בהריון!"אמרה בביאוס."בואי..נלך לעשות הפלה.."השיב אוון."סבבה.."השיבה שירלי והם הלכו לעשות לשירלי הפלה,שם היא הפילה את התינוק שהיה אמור להיוולד לה מאביו של אוון,מנתנאל.

פרק עשרים ושלוש-

הלילה ירד,

שילה,שירלי וג'ון היו בבית,הם ישנו.

אדם,אביו האמיתי של ג'ון,פרץ לביתם בשקט בשקט,נכנס לחדרה של שירלי.

"שירלי..."קרא לעברה."מה?"אמרה בקול ישנוני."תתעוררי."לחש אדם.שירלי התעוררה,

הביטה באדם,ורצתה לצעוק."שש...שתקי....מפגרת אחת!!"לחש לה וחסם עם ידו את פיה.

"מה אתה רוצה?"שאלה שירלי בלחש לאחר שאדם הוריד את ידו."קודם,שתנעלי את הדלת."השיב לה.

שירלי קמה ממיטתה וסגרה את הדלת ונעלה אותה עם המפתח."מה עכשיו?"שאלה אותו.

"עכשיו..תקרבי אליי."השיב.שירלי עשתה כ'דבריו.אדם התחיל להפשיט את שירלי בכוח,היא התנגדה לו."תעזוב אותי.."אמרה שירלי."תשתקי...תעשי כ'דבריי..אחרת אפגע בג'ון,האח האהוב שלך!!!"אמר וחסם שוב את פיה."בסדר..."אמרה שירלי בקול מפוחד.אדם המשיך להפשיט אותה,הוציא מתיקו קונדום,

שם על איבר מינו והחל לאנוס את שירלי,שירלי הרגישה רע,רצתה להקיא,היא נגעלה שהוא נגע בה,

היא שנאה אותו."זהו?"שאלה לאחר שראתה אותו קם ממנה."כן.."השיב והתלבש.

הוא זרק את הקונדום דרך החלון,והלך משם.שירלי נכנסה למקלחת,ונזכרה באדם,במה שעשה לה

ודמעות רבצו בה,היא רצתה למות.

הבוקר הגיע,והשמש זרחה,

ג'ון הלך לחדרה של שירלי,הוא הבחין בה,מסתכלת על התקרה בבכי."מה קרה?"ניגש אלייה.

"כלום.."השיבה מבלי להביט בו.שירלי...מה קרה?"חזר שוב על דבריו."אבא..אבא שלך.."השיבה שירלי בקול חנוק מדמעות."מה איתו?"שאל."הוא בא לכאן,בלילה..ואנס אותי!"השיבה שירלי.

"בטוחה שלא חלמת את זה?"שאל."כן...בטוחה!"השיבה שירלי והביטה בג'ון עם עינייה האפורות.

"שירלי..אני יעשה הכל שהמניאק הזה יכנס לכלא..בנתיים..אל תספרי על זה לאף אחד.."השיב ג'ון."ג'ון.."מלמלה שירלי.ג'ון התקרב אלייה."אל תבכי בלונדה.."אמר לה,שירלי ניגבה דמעותיה

וחיבקה את ג'ון."אפילו לא לאימא לספר?"שאלה שירלי."כן..בנתיים..עד שנראה מה נעשה בנוגע אליו..אותי הוא דקר,אותך הא אנס,זה בהחלט משהו שכדאי להעיד עליו.."השיב ג'ון."אני יגרום לו להתחרט על מעשיו..הוא ישלם על זה שנגע בך!"המשיך.שירלי חייכה."טוב..שירלי..תתארגני ללימודים..אני אתארגן לצבא.."השיב ג'ון ויצא מחדרה.הם ירדו לאכול,צחצחו שיניים והתלבשו ללימודים ולצבא.ג'ון לבש גופיה,בוקסר ומעל זה את בגדי הצבא שלו,שירלי לבשה לבנים,מעל זה חולצת בית ספר אפורה ומכנס ג'ינס קצר וסנדלים לבנות.הם שמו בושם ודרדורנט ונסעו לכיוון בית הספר,ג'ון הוריד את שירלי ונסע אל הבסיס שלו.

שירלי הבחינה בכריס,"היי."השיבה."היי שירלי.."חייכה כריס."מה קורה?"שאלה שירלי."הכל טוב..תקשיבי..יש משהו..ש..אני צריכה לספר לך.."אמרה כריס."מה?"שאלה שירלי."אני חושבת שאוון בוגד בך.."השיבה כריס."מה?"שאלה שירלי."כן..ראיתי את סמואל היום..שבאתי לבית הספר..שמעתי אותה מדברת עם קתרין.."השיבה כריס."על מה הן דיברו?"שאלה שירלי."על שהיא רוצה אותו."השיבה כריס."את אוון?"שאלה שירלי."כן.."השיבה כריס."בטוח?"שאלה שירלי."כן!"השיבה כריס."רגע...הן לא סיימו ללמוד?"שאלה שירלי."כן..הן באו לבקר.."השיבה כריס."הן עוד פה?"שאלה שירלי."כן..נראה לי..הן אוליי במזכירות.."אמרה כריס."בסדר."השיבה שירלי והלכה לעבר המזכירות.היא הבחינה בסמואל ובקתרין."סמואל?!"צעקה לעברה."שירלי..."הבחינה בה סמואל."שתדעי..שהחבר שלך..ממש טוב במיטה.."התגרה בה סמואל."אתם שכבתם?"שאלה שירלי כמעט בבכי."כן.."השיבה סמואל בגאווה."איך יכולת?"שאלה שירלי."פשוט ככה.."השיבה סמואל."בואי קתרין.."אמרה סמואל,והלכה,קתרין הלכה אחריה.שירלי נותרה שם לבד,דמעות הציפו אותה.

פרק עשרים וארבע-

כריס הגיעה למזכירות והבחינה בשירלי."מה קרה?"שאלה אותה."אוון קרה.."השיבה שירלי."מה סמואל אמרה לך?"שאלה כריס."שהיא ואוון שכבו.."השיבה שירלי."ואת מאמינה?"שאלה כריס."לא יודעת.."השיבה שירלי."יש לנו היום ארבע שעות..אחרי הלימודים תלכי אליו ותדברי איתו.."השיבה כריס."טוב."השיבה שירלי.הן הלכו לברזייה ושירלי שטפה את פניה,ולאחר מכן הן הלכו לשיעור.

תום הלימודים הגיע,שירלי הלכה לאוון.

"היי שירלי.."פתחה קריסטל את הדלת."היי..אוון בחדרו?"שאלה שירלי."כן.."השיבה קריסטל וחזרה לטלוויזיה."אוון..אתה טוב...אתה עושה לי את זה.."שמעה שירלי קולות מחדרו.היא פתחה את הדלת,והבחינה בו שוכב על סמואל ושניהם ערומים."אוון?!"צרחה שירלי."שירלי.."הבחין בה אוון וירד מסמואל ולבש את הבוקסר שלו.סמואל התלבשה מהר והלכה משם."מה זה היה?"שאלה שירלי הביטה בו כמעט בבכי."נסחפתי.."השיב והביט בה."בהחלט..אבל למה?"שאלה והדמעות רבצו בה."אני אוהב אותך."השיב ורצה ללטף את פניה."אתה אדם שפל ושקרן אוון!!"צרחה שירלי מרוב הדמעות."אני מצטער..אני אוהב אותך."השיב שוב."לך תזדיין!!"צרחה לעברו ובאה ללכת."את לא הולכת לשום מקום!"אמר לה בקול לא שלו."מה?"שאלה שירלי וניגבה דמעותיה."אני רוצה אותך!"השיב והביט בה ובגופה."אני לא מוכנה להיות איתך!"השיבה.אוון לא אמר דבר ודחף את שירלי על המיטה."תודי שאת רוצה אותי.."אמר והביט בעינייה האפורות תוך כדי שהוא שוכב עליה."אני לא..ותעוף ממני.."התרגזה שירלי.אוון נישק על שפתיה.שירלי התחילה שוב לבכות."אתה לא רציני!"אמרה ודחפה אותו ממנה."שירלי..אני מבין את הכעס שלך..אבל היא באה לפה וזה קרה.."השיב."לא יכולת להתנגד?"שאלה שירלי."לא.."השיב."למה?"שאלה."שאת שכבת איתה ועם קתרין,התנגדת?"שאל."לא.."השיבה."אז גם אני לא."השיב."אתה נוקם בי או משהו?"שאלה אותו וחיכתה לתשובה."לא..פשוט לא יכולתי להתנגד לה.."השיב."אוון..אני רוצה פסק זמן.."השיבה שירלי."את לא יכולה לעשות לי את זה."השיב."אני כן..מצטערת..."השיבה שירלי ויצאה מחדרו והלכה הביתה.

ג'ון הביט בשירלי,"את בסדר?"שאל."אני ואוון גמרנו!"אמרה שירלי."למה?"שאל ג'ון."הוא בגד בי עם סמואל."השיבה שירלי."היא לא עם דייגן?"שאל ג'ון."לא יודעת."השיבה שירלי.ג'ון הלך לאוון הביתה,"היי קריסטל,איפה אוון?"שאל ג'ון."הוא יצא.."השיבה."לאן?"שאל."לבית של דייגן."השיבה.ג'ון הלך לבית של דייגן,הוא הבחין באוון."אוון.."צעק לעברו.אוון הביט בו."מה קרה לך?"שאל ג'ון שראה שיש לאוון דם ליד הפה והאף."סתם לא חשוב.."השיב אוון."נו מה קרה?"שאל ג'ון שוב."דייגן..הוא הרביץ לי שאמרתי לו ששכבתי עם סמואל."השיב.ג'ון הבחין בדייגן."למה הרבצת לחבר שלי?"שאל ג'ון."הוא שכב עם סמואל."השיב."אתם לא ביחד.."השיב."נכון..אבל עדיין..הוא הבטיח לי שישדך בנינו והוא שיקר.."השיב דייגן."ובגלל זה הרבצת לו?"שאל ג'ון."כן!"השיב דייגן."אוון,למה בגדת בשירלי עם סמואל?"שאל ג'ון."לא שלטתי בזה.."השיב אוון."הוא משקר..הוא רצה רק לזיין אותה!"התערב דייגן."תסתום את הפה שלך..לא שאלתי אותך.."התרגז ג'ון."תסתום אתה!"השיב דייגן.ג'ון הביא לדייגן בוקס לפנים ואוון הצטרף אליו,הם התחילו להרביץ לו."אני מצטער.."אמר דייגן לאחר המכות."אני גם..אני מבטיח לשדך לך את סמואל.."השיב אוון."ותדבר גם עם שירלי."השיב ג'ון."טוב.."חייך אוון.

ג'ון ואוון הלכו הביתה,לבית של ג'ון,שם שירלי הייתה.

...................

טוב זהו..

עד כאן הפרקים,

פרק/ים הבא/ים יעלו בע"ה לקראת שבוע הבא

היי כולם,

הינה שני הפרקים כמו שהבטחתי..תהנו.

..

פרק תשע עשרה-

הבוקר הגיע,ציפורים צייצו והשמש זרחה.

"ג'ון קום..כריס..אוון..שירלי.."העירה אותם ג'וליאן."מה קרה?מה השעה?"שאלה שירלי."עשר בבוקר..בואו..הולכים לראות מה עם לוק."השיבה.הם קמו,שטפו פנים,צחצחו שיניים והתלבשו והלכו לראות מה עם לוק.הם הבחינו בקריסטל ובנתנאל."אימא.."חייך אוון וחיבק אותה."אוו...היי אבא.."המשיך שהבחין בנתנאל,קריסטל הביטה בהם והשפילה מבט."שלום..באתם ללוק?"שאל ד"ר לוינסטון."כן.."השיב אוון."הוא משתחרר היום.."השיב."יש!!!!!ישששש.."צרחו כולם פה אחד וחיבקו זה את זה,ד"ר לוינסטון חייך."ממ..מי פה כריס?"שאל הד"ר."אני.."השיבה."תתלווי.אלי בבקשה.."השיב."מה קרה?"שאלה והביטה בו."איזה חודש את?"שאל."שלישי כבר..למה?"השיבה."את לא רוצה לראות עם יש לך בן או בת?"שאל בחיוך."ברור שאני רוצה.."השיבה בחיוך והביטה על ג'ון.ג'ון התלווה אליה והם הלכו ביחד עם הד"ר לבדיקת אוטרסאונד.הוא שם לכריס משחה על הבטן ועבר עם מכשיר עליה."יש לכם בת,היא בריאה ושלמה."השיב הד"ר."תודה ד"ר.."חייכה כריס,היא וג'ון יצאו מהחדר וסיפרו לכולם את הבשורה.

"באיזו בשורה מדובר?"שאל לוק שיצא עם כסא גלגלים."לכריס וג'ון יש בת."השיב אוון בחיוך."אוון..לא אומרים שלום?"שאל."ברור.."חייך אוון וחיבק את לוק."ילד שלי!!"צרחה קריסטל וחיבקה את לוק."היי גבר.."חייך נתנאל."היי.."חייך לוק חצי חיוך.כולם הלכו לבתים שלהם.

"כריס את באה אליי??"שאל ג'ון."כן.."השיבה כריס והלכה לישון אצל ג'ון.

כעבור חודש,

"ג'ולי לאן זה?"שאלה כריס."אני נוסעת לחו"ל.."השיבה ג'וליאן."את משאירה אותי לבד?!"שאלה כריס."כריסטופל..את תהיה עם ג'ון..אני חייבת לנסוע.."השיבה ג'וליאן תוך כדאי אריזת המזוודה."טוב..ממ..סיימתי..אני נוסעת..ביי מאמי..אוהבת אותך.."השיבה ג'וליאן ונישקה על לחיה של כריס."ביי.."השיבה כריס וחיבקה את אחותה."תתקשרי..."צעקה לעברה,ג'וליאן הלכה למכונית של לוק שהסיע אותה לשדה התעופה."אני אתגעגע אלייך.."אמר לוק."גמאני..אבל אני לא אחזור."השיבה."למה?"שאל."אני אכיר בחו"ל מישהו..אנשא לו..לא אוכל להיות איתך.."השיבה."טוב.."השיב לוק והשפיל מבט."מצטערת...תמשיך הלאה.."אמרה ונישקה על לחיו."כל הנוסעים הקשיבו נא,הקשיבו נא,נסיעה לאמריקה תחל בעוד 5 ד'ק,אנא כל הנוסעים רשאים לעלות למטוס,תודה!"נשמע קול המזכירה שדיברה לאחר מכן בעוד שפות."טוב לוק..אני צריכה ללכת..ביי.."אמרה ונופפה לו לשלום,היא עלתה על המטוס.לוק חזר הביתה,לביתו,וסיפר לאוון שניפרד מג'וליאן ושהם כבר לא ביחד.

כעבור חמישה חודשיים,

כריס הרגישה צירים וג'ון לקח אותה לבית החולים,שירלי,ג'וליאן,לוק ואוון התלוו אליהם.

"היא תהיה בסדר נכון?"שאל ג'ון."כן..אתה יכול להיכנס."אמר הד"ר.ג'ון נכנס וכריס ילדה."קדימה..תלחצי...עוד קצת.."אמר ג'ון."תעיפו מפה..את הנודניק הזה..."צרחה כריס תוך כדי שהיא מולידה את התינוקת.ג'ון חייך."זהו..נולדה לכם בת,היא בריאה ושלמה.."אמרה האחות וניקתה אותה.היא עטפה אותה במגבת ורודה ונתנה אותה לג'ון."היא יפה כל כך."מלמל והראה אותה לכריס."כן.."חייכה.התינוקת חייכה.ג'ון וכריס צחקו."ממ..אתם משוחררים.."אמר ד"ר לוינסטון,

בדק את האימא ואת התינוקת פעם אחרונה ושיחרר אותם.."יו איזה חמודה.."אמרו כולם פה אחד.

הם הלכו הביתה.

כעבור שנתיים,ג'ון,לוק ואוון היו כבר בני 20,הם קיבלו בגיל 19 צו גיוס,שירלי וכריס היו בנות 18.

שירלי וכריס עוד למדו,הן היו בכיתה י"ב.לפני שכריס ושירלי חזרו ללימודים,כריס התחתנה עם ג'ון בגלל הילדה שהייתה כבר בת 3.ג'וליאן חזרה מחו"ל כי לא אהבה את העבודה שם,והתפטרה.

היא עשתה שירות לאומי כי לא רצתה להתגייס ושמרה על הבת של כריס וג'ון.

כריס הייתה בשיעור,"אז מה כריס..כבר נשואה?"שאלה תלמידה אחת שהבחינה שיש לכריס טבעת נישואים על היד."כן נשואה..מה מפריעה לך?"התערבה שירלי."מה את נדחפת הנדרסון..?"התרגזה התלמידה."באלי.."השיבה."שירלי תרגיעי..וכן אני נשואה.."השיבה כריס."שקט בשיעור!!"צרחה אלכסה שהגיעה לכיתה.

תום הלימודים נגמר,ג'ון הלך לכריס ואוון לשירלי."אז איך היה היום הראשון שלך?"שאל ג'ון."סתם..ילדה אחת הרגיזה אותי.."השיבה כריס."אהא.."השיב ג'ון."בא לך ש.."החלה כריס לומר."שנעשה עוד ילד בנוסף לאנה?"שאל ג'ון."כן.."השיבה כריס."סבבה.."השיב ג'ון ונישק על שפתייה של כריס,לאחר 5 דק' הם מצאו עצמם מתחת לשמיכות.

אוון היה אצל שירלי.."איך בצבא?"שאלה."משעמם..אני מתגעגע אלייך!"השיב.

"גמאני אלייך..אתה חסר לי.."השיבה.הם התנשקו בלהט ובתשוקה,אוון הוריד את חולצת המדים שלו."אתה רוצה שנעשה ילדים?"שאלה לפתע."לא..תסיימי קודם ללמוד.."השיב אוון."אוון..לג'ון וכריס יש כבר ילדה..אני לא אתפלא אם יהיה להם עוד אחד.."השיבה שירלי בעצבים."מה אני אעשה..אני בצבא..את לומדת..תני לזה זמן.."השיב אוון."גם ככה עוד שנה אתה מסיים.."השיבה שירלי."אני מסיים בגיל 22.."השיב אוון."אתה עושה עוד שנה?"שאלה שירלי בביאוס."כן.."השיב והשפיל מבט."טוב.."השיבה שירלי וליטפה את פניו."מצטער.."השיב ושיחק עם ידה."זה בסדר.."השיבה שירלי והם התנשקו.הפלאפון של אוון צלצל ' I wanna make up right now now now ' "הלו?"ענה אוון."אחי?שמע..לאימא יש משהו לספר לנו.."השיב לוק."מה?"שאל אוון."לא יודע..היא אמרה שתבוא הביתה."השיב לוק."סבבה..אני בא.."השיב אוון וניתק."מיזה היה?"שאלה שירלי."לוק..אני צריך לחזור הביתה.."השיב תוך כדי שהוא שם את חולצת המדים שלו,ונשק על שפתייה.

פרק עשרים-

אוון חזר הביתה ולוק פתח לו את הדלת.

"מה קרה?"שאל אוון והביט בלוק ובאימו."אני צריכה לספר לכם משהו."אמרה קריסטל."קריסטל..בואי לחדר רגע.."אמר נתנאל וקריסטל הלכה עימו לחדר."מה?"שאלה."את מתכוונת לספר להם שניקולס ווילסון אבא שלהם?"שאל נתנאל."כן...ושאתה מרביץ לי!"השיבה.נתנאל סטר לה."אל תיגע בי.."צרחה עליו.נתנאל התחיל להרביץ לה ולסטור לה.היא יצאה מהחדר בבכי,נתנאל אחריה."שלא תעזי לספר להם!"צרח לעברה נתנאל."מה לספר לנו?"שאל לוק."ש...נתנאל לא אביכם האמיתי.."השיבה קריסטל."מה?אז מי כן?"שאל לוק."ניקולס ווילסון.."השיבה."ונתנאל ג'רבי האבא החורג שלכם..ובנוסף.."השיבה."בנוסף מה?"שאל אוון."בנוסף נתנאל הרביץ לי.."השיבה."כמה זמן?"שאל אוון."מאז שאביכם מת!"השיבה."בנזונה...אני אהרוג אותך!!!!!!!!!!!!"צרח אוון."אתה לא תעיז לגעת בי...ויודע מה?אני זה שהרג את אבא שלכם..ניקולס..אני זה שגרמתי לו לבעיה במטוס.."השיב נתנאל."אני רוצה גת!"צרחה קריסטל."לא תקבלי.."השיב נתנאל וצחק צחוק מרושע."אתה בריבוע בוע תביא לה גת..אני אקח ת'עורך דין הכי טוב.."אמר אוון."תעוף מכאן!חתיכת מניאק..."אמר לוק.

נתנאל הלך לבית של ג'ון ושירלי (הוא עקב אחרי אוון מתשיהו שהלך לבית שלהם).

הוא הבחין בשירלי."שלום חמודה.."אמר לה.היא בדיוק יצאה מהמקלחת."מי אתה?"שאלה בפחד."מה זה משנה?"השיב והתקרב אלייה.היא התרחקה,הוא דחף אותה על המיטה שלה והחל לנשק על גופה,היא ניסתה להדוף אותו ממנה אך לשווא.הוא פשט מעלייה את המגבת והוריד את בגדיו,הוא נישק על פיה ועל גופה ולבסוף אנס אותה.לאחר שסיים בה את זממו הוא הלך חזרה לביתו.שירלי נשארה שם לבד,דמעות בעינייה,היא שנאה את עצמה על אותו רגע,שנאה את האיש שגרם לה לחיות עכשיו בפחד ובגואל.

ג'ון הגיע והבחין בה.."מה קרה בלונדה?"שאל."איש אחד..לא יודעת מיזה..נכנס לכאן..והוא אנס אותי.."השיבה שירלי בקול חנוק מדמעות."בנזונה!"התרגז ג'ון וחיבק אותה,את שירלי.שירלי התלבשה ולאחר מכן היא וג'ון הלכו לבית של אוון ולוק.שירלי זיהתה את האיש וזזה לאחור."מה קרה?"שאל אוון."זה הוא!"אמרה בפחד."האבא החורג שלי!מה איתו?"שאל אוון."הוא אנס אותי.."השיבה שירלי והתחילה לבכות שוב."מה?"שאל אוון בבהלה."איך..איך אתה מעז לגעת בחברה שלי?חתיכת מניאק?!"התרגז אוון."נגעת באחותי?זה אתה?בנזונה מסריח!"התרגז גם ג'ון.נתנאל צחק צחוק מרושע והלך לחדר שלו ושל קריסטל."תארוז את הדברים שלך ותעזוב את הבית שלי!"אמרה לו קריסטל."את בטוחה?"שאל והביט על גופה וליקק שפתיו."כן!"השיבה.נתנאל לא אמר דבר ודחף אותה לקיר וצרפת אותה בלהט,היא סטרה לו והדפה אותו ממנה,היא ברחה משם."לוק..תתקשר למשטרה..מהר.."צרחה קריסטל."מה קרה?"שאל."אל תשאל שאלות פשוט תתקשר יא חמור!"התרגז אוון.לוק התקשר למשטרה ואמר להם על נתנאל,הם באו לבית שלהם והבחינו בנתנאל עם הסכין שבא לדקור את קריסטל."עצור!"צעק לעברו אחד השוטרים."עוד צעד אחד ואני אהרוג אותה!"אמר נתנאל והחזיק את שירלי ואיים עלייה עם סכין שקרוב לגרונה."שירלי...אל תהרוג את אחותי..בבקשה.."התחנן ג'ון.השוטר התקרב לאט לאט."תעזוב אותה.."אמר השוטר."תתרחק או שאני אהרוג אותה!"התרגז נתנאל."עזוב אותה אמרו לך!"אמר ג'ון ובעט ברגלו של נתנאל,והוא עזב את שירלי.שירלי רצה לזרועות של אוון בבכי.השוטר התקרב לנתנאל."ידיים מאחורי הגב עכשיו...תסתובב!"צרח לעברו.נתנאל עשה כ'דבריו."שוטר..אני רוצה ממנו גט.."אמרה קריסטל."אל תדאגי את תקבלי."השיב השוטר וקרץ לה.קריסטל הרגישה משהו מוזר,משהו שלא הרגישה אף פעם,היא הרגישה שהיא מכירה את השוטר,שהשוטר הוא בעצם..ניקולס."ניקו?"קראה לעברו."סליחה?"שאל השוטר."כנראה התבלבלתי..."השיבה קריסטל,השפילה מבט והחזיקה בראשה.

השוטרים לקחו את נתנאל לתא בבית מאסר.

..

זהו..

עד כאן הפרקים..נתראה בעידכון הבא..

...

טוב זהו עד הפעם הבאה,

היי..

טוב אז לבלוג הלן,

ישנה משימה,שצריך לכתוב סיפור בנוסח חלומות,

אז כתבתי איזשיהו סיפור על נערה שחושבת שהידיד הכי טוב שלה מת מדקירה,

אבל באמצעות חלום עליו היא מבינה שטעתה.

...

תהני הינה הסיפור..

..

הכל התחיל בחורף,
השמיים היו אפורים,חושך היה בכל עבר.
פחדתי לישון לבד,אבל בסוף נרדמתי.
פתאום הוא הופיע,שרירי וחטוב בדיוק כמו שזכרתי אותו,נגשתי אליו,
רצתי בכל כוחי,נושפת ונושפת,הגעתי אליו,הוא הביט בי בעיניו הכחולות,
אני הבטתי בו בעיני האפורות.
"לילי?"הוא אמר.
"אני לא מאמין שאת לצידי."הוא המשיך.
"אני אוהבת אותך,אבל אתה לעולם לא תוכל להיות עימי שוב."אמרתי לו,משתדלת לא לבכות.
"את יודעת שאם רק תבקשי אני אחזור."הוא אמר,למרות שידע שזה לא נכון.
"אתה יודע שזה בלתי אפשרי.."השבתי.
"אי אפשר לערבב בין העולמות.."המשכתי.
"בטח שאפשר.."השיב,הביט בי במבט רציני.
"אי אפשר..כמו שאי אפשר להחזיר מת לתחייה."השבתי,מתרחקת ממנו,יותר ויותר.
"את תראי..אני עוד אחזור."צעק לעברי ונעלם.
התעוררתי,
נזכרתי במילותיו,בפניו,הוא היה אחד הידידים הכי טובים שהיו לי.
אני זוכרת את הרגע הנורא,שהפריד בנינו,כאילו זה קרה אתמול,היינו במסיבה,שיכורים,מסטולים,
רוקדים על הרחבה,לפתע,משום מקום,הגיע משיהו עם סכין,ודקר אותו,הוא הביט בי בעיניו הכחולות,
יכולתי לשמוע את קולו המבקש עזרה,הברמן צילצל לאמבולנס,והם הגיעו,לקחו איתם את רון.
"אני יכולה להיכנס?"שאלתי את אחד הרופאים.
"כן.."השיב.
נכנסתי לאמבולנס,מחזיקה לרון את היד,מתפללת שיחזור,או לפחות שיתעורר.
שמעתי את אחד הרופאים מדבר עם אימא שלו,שהייתה גם נוכחת באמבולנס,היו לה דמעות בעיינים.
"לא בטוח שיחזור..נעשה את כל המאמצים להציל את בנך גב'."אמר הדוקטור.
"אני מקווה שהוא יהיה בסדר..הוא אמור להתגייס בעוד יומיים."השיבה ודמעות הציפו אותה.
הגענו לבית החולים,אני זוכרת שרון נכנס לטיפול נמרץ,שם ניסו להחיות אותו,אבל לאחר מאמצים מפרחים
הגיעו אלינו שני רופאים וסיפרו לנו את הבשורה הכי נוראה שיכולה להיות.
"את אימו של רון?"שאל אחד הרופאים.
"כן..מה שלומו?"שאלה אימו,אני חיבקתי אותה.
"לצערי,רון איננו,ניסינו בכל הכוח להציל אותו אך לשווא."השיב.
"בטח לא עשיתם מספיק,רציתם שימות."אמרתי מתוך הדמעות,מוצאת עצמי צועקת עליהם,על הרופאים,
שבסך הכל ניסו לעזור ולעודד אותנו.
"אנחנו מצטערים."השיבו והלכו.
ברחתי משם,מבית החולים,לא יכולתי להשאר שם עוד רגע,חזרתי הביתה,מנסה להחדיר לעצמי לראש
שאוליי זה חלום,ושרון עוד בחיים,תמיד שמעתי בטלוויזיה על אסונות מהסוג הזה,אבל ברוב הפעמים
כל מי שדקרו אותו ניצל,אני ידעתי בתוך תוכי שלא הייתי צריכה ללכת איתו למועדון הזה באותו ערב.
מרוב מחשבות,נרדמתי.
שוב חלמתי,ראיתי אותו,את רון,רציתי אליו.
"רון?"צעקתי לעברו.
"לילי?"השיב בחיוך,התחבקנו.
"חשבתי עלייך היום,על היום שנדקרת למוות."השבתי והשפלתי מבט.
"לא ידעת שהולכים לדקור אותי באותו לילה."השיב.
"למען האמת ידעתי..הייתי לי הרגשה שזה יקרה."השבתי.
"לכולם יש הרגשות,זה לא שהכרת את אותו בחור או שכן?"הביט בי במבט רציני ביותר,מעולם לא ראיתי
את המבט הזה,או לפחות שהוא הביט עם המבט הזה עליי.
"לא הכרתי..אבל חברה שלי מכירה,שוהם,היא הכירה אותו,היא אמרה לי שהוא מתכנן להרוג אותך."השבתי.
"אז למה לקחת אותי לשם?"שאל,שוב עם אותו מבט.
"לא ידעתי שזה יקרה..ניסתי להזהיר אותך.."השבתי.
"אם היית מזהירה אותי זה לא היה קורה."השיב.
"למה אתה מופיע לי בחלומות?"שאלתי,מתעלמת ממה שאמר.
"אני לא מת,אני בתרדמת,חושב עלייך.."השיב.
חייכתי אליו,לא אמרתי דבר,הבטתי בו,נישקתי על לחיו ונעלמתי משם.
פתאום הבנתי,שאוליי בעצם רון לא באמת מת,אוליי הרופאים סתם אמרו,קמתי מהר מהחלום.
התלבשתי ונסעתי באוטובוס לבית החולים,נגשתי לקבלה,סיפרתי להם למה באתי,והם שלחו אותי לחדר
שלו,של רון,לפתע ראיתי אותו,את רון,הוא היה בתרדמת.
צלצלתי לאימו וסיפרתי לה,היא לא האמינה לי ולא באה לבקרו,נשארתי שם,בבית החולים,יושבת לידו.
הוא אחז בידי,חייכתי אליו,לפתע עיניו נפתחו,הוא הביט בי.
"רון?"השבתי בחיוך.
"איך ידעת?"שאל.
"שאתה כאן?"שאלתי בחיוך.
"כן.."השיב.
"הופעת לי בחלומות.."השבתי.
"ואיך זה קשור ש.."החל לומר.
לא אמרתי דבר,לא היססתי,נישקתי אותו,משלא נשקתי מעולם.
"אתה הופעת לי בחלומות וסיפרת לי שאתה כאן.."השבתי לאחר הנשיקה.
"אני אוהב אותך!"הוא אמר ושוב התנשקנו.
הוא השתחרר מבית החולים,ומכאן ואלך הבנתי,שאכן חלומות מתגשמים,לפעמים,מה שאתה חולם
עליו בלילה,יכול להתגשם לך במשך הזמן,ואתה אפילו לא תרגיש.

זהו..מקווה שתאהבי ^.^