לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

שפיות מטורפת


זו לא השפיות שעושה אותנו נורמלים, זה הטירוף.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2008

את


תמיד הגדרתי את החברה הכי טובה כחברה הכי קרובה, פיזית, נפשית, מה-שלא-יהיה.

כשהיינו החברות הכי טובות, ענית בדיוק להגדרה הזאת.

ואז התרחקנו והמרחק נהיה כל-כך גדול שאני לא יודעת כבר מה לעשות.

אין אף בנאדם בעולם שעברתי איתו את מה שעברתי איתך.
אין אף אחד שאני אוהבת כמו שאני אוהבת אותך ואין אף אחד שהניתוק איתו כואב לי יותר.

אני מניחה שאני צריכה לתת לדברים לקרות, לא נחזור לקשר טוב מיד וזה לא יהיה אותו הדבר...
זה חבל לי.

אני כל-כך אוהבת אותך, אני כל-כך נהנית לראות אותך מרגישה טוב, ושמחה אפילו, לוקחת הכל בפרופורציות, אני שמחה שיש לך אותה ואני שמחה שיש לך אותו, אני שמחה שיש לך על מי לסמוך ועם מי לדבר ואת מי לאהוב...
אבל אני לא יכולה שלא לרצות לקבור את עצמי על זה שאני לא אחד מהחברים הכי
טובים שלך.

וגם אם את אומרת שאת אוהבת אותי באותה מידה כמו תמיד...
אני לא מרגישה ככה.

זה מצחיק אפילו, איך שהיוצרות התהפכו. איך זה שאני עכשיו היא זאת שמנסה ורודפת ואת זאת שעסוקה ויש לה חיים שאני לא חלק מהם.

יש לי המון אנשים בחיים שלי, יש הרבה אנשים שאני אוהבת ושיש לי איתם קשר טוב ובריא ואוהב ונחמד ומאושר...
אבל אף אחד מהם הוא לא את.

זה כל-כך לא בסדר להתגעגע אלייך ככה?

אני אמשיך לנסות.
כי את שווה את זה.
נכתב על ידי שפיות מטורפת , 28/6/2008 19:44  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  שפיות מטורפת

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשפיות מטורפת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שפיות מטורפת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)