לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

what a girl wants


כינוי:  *broken-wings*

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

9/2008

גשם ראשון:]


איך אני אוהבת את זה:]

את הגשם הראשון שבא ושוטף את הכל.

אני אוהבת לשבת ליד החלון ולראות את הגשם מטפטף לו לאט לאט, להריח את הריח הכ"כ נקי שלו ולראות את המרפסת שלי נשטפת מהר. בפעם הראשונה פה.

זה לא יכל לבוא בזמן טוב יותר.

עכשיו שנייה לפני שמתחילה שנה חדשה הגשם בא בפעם הראשונה ושוטף הכל.

אני פשוט לא מאמינה שעברה שנה כ"כ מהר.

ולא רק השנה, גם החודש האחרון במיוחד, שהיה כ"כ מוזר ארוך וקרו בו כ"כ הרבה דברים.

אז ממה להתחיל בעצם?

לפני שנה בערך, איחלתי לעצמי שנה טובה, פה בבלוג הזה, וכתבתי :"השנה אני מקווה להיות אדם יותר טוב."

לדעתי, הצלחתי.

אני עברתי שינוי עצום בזמן האחרון ובכל השנה הזאת.

אבל גם כתבתי : "יש לי הרגשה שהשנה הזאת הולכת להיות שנה קשה" והיא באמת הייתה.

לדעתי אפילו הכי קשה שהייתה לי.

מכל הבחינות. מבחינת הלימודים, שעבדתי כ"כ קשה והשקעתי כ"כ הרבה אבל בסוף - זה היה שווה את זה.

מבחינת החברות שלי, שגיליתי עליהן כ"כ הרבה דברים חדשים, גיליתי כמה אני חשובה לאנשים, וכמה אני לא חשובה לאנשים אחרים. כמה האהבה שלי לאנשים מסוימים כ"כ גדולה והיא יכולה להתנפץ בשניה, אבל עם אחרים אני רק מגלה כל יום כמה אני יותר אוהבת אותם ולמה.

מבחינת המשפחה שלי, שגם עליהם גיליתי מלא דברים, גיליתי כמה אחי חשוב לי וכמה מוזר להיות בבית בלעדיו, גיליתי המון על ההורים שלי, ואחותי הקטנה. דברים טובים ורעים.

ובכלל, מבחינת החיים, שהבנתי שלא הכל כזה נורא, ודברים קורים וצריך לדעת להתגבר עליהם, לאט לאט אבל בטוח. ובסוף - הכל מסתדר. זאת הבטחה.

ובחודש האחרון?

וואו...

אני עברתי דירה... זה עדיין לא נקלט לי..

בימים הראשונים הרגשתי שאני יושנת בחדר של מישהו אחר ומשתמשת בדברים של מישהו אחר. כאילו אני באיזה צימר או משהו.

האמת שלא יצא לי לחשוב על זה יותר מדי בשבוע הראשון.. הייתי כ"כ עמוסה וכל היום הייתי עסוקה בדברים שלא יצא לי לחשוב על זה בכלל.

ובכל זאת, אני פה כבר יותר מחודש.

אז נכון, לא קל לי, להפך, היו לי כמה רגעי שבירה שפשוט רציתי שמישהו יעצור הכל וייתן לי לרדת מהרכבת הזאת.

רציתי כ"כ לחזור הביתה, לאנשים שלי, לסביבה המוכרת שלי ולדברים שלי.

זה לא קרה.

וכל יום שעובר אני מרגישה יותר מנותקת משם.

אחד הדברים היותר משמעותיים בשבילי שקרו החודש הוא שהתחלתי ללמוד.

התחלתי ללמוד בתיכון. אני. זה בכלל לא נקלט עדיין.

אני יושבת בכיתה עם עוד 39 תלמידים, מרגישה לפעמים הכי לא קשורה ולא שייכת אבל איכשהו מנסה להתגבר על זה..

הכרתי אנשים נורא נחמדים, ומשום מה, אני כל הזמן משווה אותם לאנשים אחרים. לא יודעת למה.

הבעיה שלי, זה שהכרתי שני סוגים של אנשים, שלא מתחברים ביחד, ואני רוצה להיות עם שניהם.

למה?

כי אני רוצה להכיר אנשים חדשים, אני רוצה לצאת, לבלות ולהנות.

וזה מביא אותי לזה שהגעתי לשנה האחרונה שלי בבר אילן. אני באמת עשיתי את זה. אני כ"כ גאה בעצמי אבל יודעת שיש עוד דרך ארוכה.

לפני שלושה שבועות או שבועיים אני לא לגמרי זוכרת, נכנסתי לכיתה וראיתי 5 תלמידים יושבים שם.

לפני זה, הייתי בטוחה שייקח לי לפחות חודש רק לדבר איתם. טעיתי.

תוך כמה דקות כבר הכרתי אותם ונזכרתי למה אני כ"כ אוהבת לבוא לשיעורי מתמטיקה האלה.

האנשים שם פשוט מדהימים.

והכרתי מישהו, כזה חמוד, כזה מקסים. חבל שבחיים לא יקרה משו בינינו. בעצם, אולי כן ואולי לא. קשה לדעת..

זה באמת מחזיר אותי לזה שהשנה הזאת הכרתי המון אנשים חדשים, גיליתי "סימפטיה" מיוחדת לאנשים מסויימים וגיליתי כמה זה עושה לי טוב.

האהבה הזאת שיכולה לסחוף אותך ולגרום לך לחלום ולקוות למלא דברים.

ומה עכשיו?

עכשיו אנחנו בימים האחרונים של השנה הזאת, שאם נסכם אותה, הייתה מטורפת. מכל הבחינות.

אני חושבת על זה, שאני פה כבר יותר מחודש ויש אנשים כ"כ מדהימים שאני מדברת איתם וכ"כ מתגעגעת. ואני כ"כ מעריכה את זה שהם עדיין חושבים עליי.

כי בשבילי, זה ממש לא מובן מאליו.

לסיום,

אני רוצה לאחל כמה דברים לשנה החדשה.

אז קודם כל, למדינה, שיפסיקו כבר כל הפיגועים והחששות האלו, שיחזירו את גלעד שליט הביתה, זה כ"כ מגיע לו. שיהיה פה שלום כבר והכל הסתדר.

דבר שני, לכל האנשים שלי, אלה שלא שכחתי ושרחוקים ממני, ואלה שהכרתי לפני פחות מחודש, שאני מאחלת להם שנה הכי טובה שיכולה להיות, ולהגיד להם כמה שאני אוהבת אותם, ואפעם אני לא שוכחת מה שאנשים עשו בשבילי.

דבר שלישי, למשפחה שלי, שלמרות שלפעמים אני מתה לצאת מהבית ולא להסתכל אחורה, הם אנשים שאני לא יכולה בלעדיהם. ולא רק ההורים שלי והאחים שלי. גם סבא וסבתא שלי המדהימים, שאני כ"כ כ"כ אוהבת אותם, ולדודים שלי ובכלל כולם. לכולם מגיעה שנה טובה. הכי טובה.

ודבר אחרון, לי. אני באמת מקווה ומאחלת לי שנה טובה. ברור לי שהיא לא תהיה פשוטה, אבל אני גם מקווה שלא יותר מדי קשה. אני מאחלת לעצמי, ללמוד דברים חדשים, להכיר אנשים חדשים ולמצוא לי חברים אמיתיים. שתהיה שנה מלאה באהבה, בשמחה, באושר ודברים טובים. אמן.

ובכלל לכולם, שנה טובה.

 

אוהבת הכי הכי

עדי3>

 

נכתב על ידי *broken-wings* , 27/9/2008 11:45  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*broken-wings* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *broken-wings* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)