? Who Am I

אז ככה,סוף החופש קרב ובא,אבל בניגוד לשנים קודמות,הבצפר והלימודים עצמם הם לא מה שמלחיץ אותי..
פשוט מהדהד לי בראש שזהו,שנה אחרונה,אחרי זה אני צריכה פתאום להיות אדם בוגר ואחראי,וואט דה?!

אני שונאת את ההרגשה הזאת שאני הולכת לדרך בלי באמת לראות!
פשוט בבת אחת,אני נפלטת מהמערכת שהכילה אותי במשך 12 שנים ומילאה את רוב ההווי היומיומי שלי
ויוצאת לעולם,לעולם אחר שעוד לא ייצא לי להכיר...

אעעע...עד שהייתה לי תקופה שקטה מכל השינויים שהחיים שלי עברו בזמן האחרון... :S

אגב,אני בתהליכים דיי סופיים של מיון לאיזו יחידה,ורק עכשיו קיבלתי זימון ליום מאה,איזה טמטום, אלוהים..

בכל מקרה,אתמול נכנסתי לאימייל שלי,ופתאום משהו מרצד לי כזה בעין,הודעה שרשום בה שהאמא הביולוגית שלי שלחה לי
הודעה בפייסבוק,לצורך הדגשת ההפתעה שזה גרם לי אני אציין שאנחנו בנתק כבר שנה וחצי...
טוב,אז אני פשוט אעתיק את ההודעה...:

 "Subject: היי

היי נועלה,עבר זמן רב מאז נפגשנו אך לרגע לא הפסקתי לחשוב עלייך. כיבדתי את בקשתך והיה די זמן והותר לשתינו להרגע לנשום אויר ולחשוב..

אני מרגישה שהגיע הזמן לחדש את הקשר ומאד רוצה לשמוע מה עובר עלייך שכן לעולם תישארי בתי ותמיד יש לך מקום בליבי גם אם נדמה לך אחרת.

אני סומכת עלייך שתמצאי את ערוץ התקשורת שהכי יתאים לך והכי אשמח אם פשוט תתקשרי וניפגש.מאמא שאוהבת ומתגעגעת"

האמת,אני באמת לא יודעת מה להגיד,כאילו,אני מצטערת אבל אין לי שום כוונה באמת להתקשר או ליצור קשר!
יש לי עכשיו את חיים שלי,שבניתי בעצמי,והיא לא לוקחת שום חלק מהם...
בכלל,אני מרגישה כאילו אין לה משמעות בעיניים שלי,לפחות לא כאמא,אולי כבנאדם חצי זר מהעבר שלי שהייתי מעדיפה לשכוח...
כאילו,חלאס!מה,את באמת לא מבינה שכבר אין לך אותי?אין לך אותי כבת!!!מה את קובעת ומתייגת אותי בתור ילדה שלך?באיזו זכות בדיוק?מה אני חפץ?!
מה קרה?שמעת שאני נהיית אשכרה אדם נאור?חזק?אז החלטת לנסות,לראות אם פיתחתי עמידות גם לשגעונות שלך?!

מה?באמת קשה לך להבין שבעיניי,את כלום!?
לא רוצה אותך בחיים שלך!לא רוצה לראות אותך!לא רוצה להיות בקשר איתך!תעזבי אותי בשקט!
את לא יכולה לקבוע שאני הבת שלך!את לא יכולה,ואת יודעת,איפה שהוא בעומקי הלב המאובן שלך,שאני לא!
יודעת מה?רוצה להאכיל את עצמך בסרטים?רוצה להאמין שעדיין יש לך 3 ילדים?תמשיכי,
שלפחות כשיישאלו אותך,תוכלי להגיד שיש לך 3,ולא שהבת שלך עזבה אותך ולא רוצה שום קשר אלייך,שיהיה לך לבריאות...
רק,ותזכרי את זה טוב טוב,לרגע אחד אפילו אל תתטעי ותייחסי את זה גם אליי,לא,אני לא מרגישה ככה!
אז תשאירי את זה לעצמך,שתוכלי לישון טוב בלילה,אבל באמת,פור יור סייק,אל תבני עליי,לא עליי,אל תבני על זה שאני באמת אהיה איתך בקשר...
אני לא בובה,לא פוסטר ובעיקר לא סמרטוט...
את יודעת מה?עזבי,פשוט תשכחי ממני,זה ייעשה לך רק טוב,תאמיני לי...
הנה,תראי,אני כבר עשיתי את זה,והתקדמתי בחיים,אולי הגיע הזמן שגם את תעשי את זה...
כי בכנות,בינינו,זה נגמר...זה נגמר...זה נגמר...

ואני?אני רק מחכה שתפתחי את העיניים,שתביני,ולבסוף תרפי...

אני רק רוצה,בתוכי,שפשוט תשכחי ממני...