ComeBack
|
| 11/2007
אז היה טיול שנתי...
קצת באיחור אבל.. יום שני-שלישי היה לנו טיול שנתי... זה היה יותר טיול אוטובוס כי חצי מהזמן ישבנו באוטובוס...
בערב במחסנייה היה כיף... הדיסקו.. למרות שהיה מחניק רצח...
בסביבות 1 וחצי התארגנו כבר לישון...
ב 2 שארה כבר ראתה איזה חלום 20 ואינרה מזמן כבר נחרה... אני ליאת ויאליה עוד דיברנו קצת...
לפתע מישו דופק בדלת.. אנחנו כזה O: ואז צרחה: "תכבו את האור!!!!!" (השארנו אור דולק בשירותים שאם מישהי תתעורר בלילה ותרצה לשירותים אז שלא תהרוג את עצמה או תשבור רגל).
הצורחת הייתה המנהל בצפר שלנו. אנחנו הסברנו לה (דרך דלת סגורה) שהאור נועד למטרה שצויינה לעיל. אחריי 2 דקות עוד צרחה: "אני אראה לכן מישהי תיפול פתחו ת'דלת".
המנהלת ניכנסת רואה את שארה ישנה, שומעת את אינרה נוחרת ואותי ואת ליאת כבר במיטות (יאליה ניגשה לדלת). היא צרחה עלינו קצת ואז יצאה, כיבתה את החשמל ו... הדליקה את המנורת חירום שהעירה באור מסנוור על כל החדר.
שארה התעוררה בזוועה.
ה 20 דקות הבאות נוצלו במטרה להגיד את כל מה שאנחנו חושבות על המנהלת ברגע זה ועל הבנות בחדר הסמוך שכל שתיי שניות נשמע מהחדר שלהם בום!! באבאח!! וקולות דומים.
התיאוריה של שארה זה שהן זרקו כיסאות אחת על השנייה.
קיצר זה הדבר הכי מעניין שקרה בטיול שנתי... אה וגרישה שלנו נטש אותנו.. >>:
אני בעל וליאת (וזקנים חשודים בחמת גדר...כל חמת גדר מלאה בהם... מטריד)
אממ.. זהו.. תגיבו DD:
| |
סיפורים - זה לא הכל.
חשבתי לעצמי (ביחד עם ליאת) על כל מיניי סיפורים...
טוב זה לא בדיוק התחיל ככה... דיברנו על זה שבכל משפחה גרמנייה ממוצעת יש בטח איזה בת משפחה עם השם היידי ומשם זה התגלגל לאחים גרים (שלמי שלא יודע היו גרמנים) ולסיפור שלהם "הנזל וגרטל" יענו עמי ותמי הישראלים...
הסיפור הולך ככה - משפחה ענייה, אין כסף, האימא שלוחת את הילדים ליער כדיי שלא יבזבזו למשפחה את הכסף (ועל הדרך ימותו שם).דורה!! מה את שולחת אותם ליער??? תמכרי אותם! אתץ יודעת כמה כסף תרוויחי?? בהאיטי הם מוכרים ילדים... בפקיסטן... ועוד איפשהו ניראה לי. סחר עבדים עושה 9 מיליארד$ בשנה... ולא הפוסתמה לא קולטת את הרמז כשהילדים חוזרים לה מהיער... היא שולחת אותם לשם שוב.. בסוף מתה...
יש גם את כיפה אדומה (אינלי שמץ אם זה של האחים גרים אבל נגיד שכן) זה סז\יפור דפוק. לא באמת. לאימא קשה להזמין אמבולנס לסבתא הגוססת ואין לה כוח ללכת לבד אז היא שולחת את הילדה בת החמש שלה שאין לה אפילו שמץ איך קוראים לה. ומזהירה אותה:"תלכי בשביל ואל תדברי עם זרים". היא לא תגיד :"שמעי מותק ישם זאב שמסתובב בחוץ ובולע אנשים חיים". ומה הסיפור הזה מלמד אותנו?? שהורות רעה זה טוב.
יש גם סיפורים שאינלך שמץ איך הם נגמרים - למשל זהבה ושלושת הדובים. אינלי שמץ איך הוא נגמר. חלק אומרים לי שזהבה התידדה עם הדובים ונשארה לגור איתם וחלק אומרים שהיא ברחה ליער.אבל הסיפור מפגר. ילדה קטנה קמה בבוקר והלכה ליער (בטח היה לה הנגאובר או משו כי כל בנאדם רציונלי לא ילך לטייל ביער בבוקר... הוא יישן). היא נהייתה רעבה. ומה היא עושה?? פורצת לבית של דובים. אוכלת להם את מאגר המזון השנתי שלהם, הורסת להם ת'בית ואז הולכת לישון (אחריי שהקיאה את כל האוכל ברחביי הבית - לא מערבבים אלכוהול עם דייסה XDD) חוצמזה.. ממתי דובים אוכלים דייסה??.עכשיו הדובים מגיעים הבייתה והם בשוק שאכלו להם תאוכל. זה שהבית מת לא איכפת להם. ואז הם באים לחדר השינה רואים ילדה קטנה (והרבה קיא) ומה שקרה אח"כ נשאר בגדר תעלומה. חצמזה בוא ניקח את הסיום כשהיא כן ברחה ליער וחזרה הבייתה. כולם שמחים. זהבה הקטנה ותמימה חזרה הבייתה. ומה עם הדובים??? אכלו להם ת'אוכל, הרגו להם ת'בית ולא לאף לא איכפת. זה אפליית חיות לרעה.
ודרך אגב.. שמתם לב שבהרבה סיפורים אין אימא? כאילו הם תמיד הורגים תאימא?? שובניזם...
לסיום - תמונה ישנה ישנה....
פולי 3>
| |
פוסטתמונות+ציורים שלי+עיצוב חאדש
אז ככה - פוסט תמונות DDDDDDD:
שרה ואורלי היו אצלי ביום שלישי והנה מה שיצא -
 אני אוגלי (אח שלה קטן [והכוסון] קורה לה אוגלי במקום אורלי)   שוב אוגלי ואני אני ושארה DD:  אני... (פשוט מתה על התמונה הזאת.. חח..)   ; אני והסכין אני שרה  אני... עוד תמונה שאני פשוט מתה עליה...חח..(הבתים זה הדומינו של עדן XDD)
ציורים שלי DD: לרקורד - אני לא ממש טבה בלצייר מהראש.. מה שאני עושה זה להסתכל על משהו ואז לצייר אותו אז אל תזיינו לי בשכל שזה לא כישרון כי זה כן! אתה יוצא לרחוב מתסכל על עץ ומצייר אותו - זה מה שעשו רוב האומנים.. מעט מאד ציירו מהראש. אני לא מזלזלת באלה שמציירים מהראש... אני רק מדגישה פה נקודה. הכישרון נחשב שכמה שזה דומה למקור... X:     וזה הכל.. DD:....
בנוסף לכך ישלי עיצוב חאדש וזה עידכון אחריי הרבה זמן... אז.. אממ.. תגיבו DD:
פולי
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~K!M~