אם היה פרויקט לדברים הכי מפדחים - אני הייתי זוכה...
לאחרונה אני נהנית לכבס במכבסות התל אביביות. לשבת חצי שעה, לקרוא, להסתכל על אנשים. זה נחמד לי.
בסופ"ש הזה לא היה לי מספיק כביסה למכונה שלמה, אז הבאתי למכונה אמא...
אמא הפעילה מכונה.
אמא תלתה הכביסה.
אמא היתה נורא שקטה.
פתאום
אמא באה ל Su.
אמא אומרת: SU, יש פה משהו מאד מוזר בכביסה שלך. בואי לראות.
Su הולכת, רואה, וגוון פניה הופך לבן כשלג...
Su רואה על חבל הכביסה תחתונים שלה.
בין התחתון עם דמותו של דונלד-דק לבין התחתון הבורדו שקניתי עוד בתאילנד
תלוי לו לתפארה תחתונים של גבר... 
ה-כ-צ-ע-ק-ת-ה-?-?-?
בי נשבעתי, לא זכור לי שום מקרה שבסופו יכול היה איש להניח את תחתוניו הגבריים בסל הכביסה שלי!
עכשיו.
אמא שלי מחייכת מתחת לשפמה. מה מחייכת. כאילו גילתה את פתרון האנגרמה לפני דן בראון.
ואני, ראבק... שוברת ת'ראש!
בסוף באה לי תשובה.
ידיד של השותפה לן בסלון שלנו במשך כמה ימים. ביקש ממני מגבת קטנה. נתתי לו. וזהו.
כשאספתי את הכביסה שלי, מצאתי את המגבת באמבטיה, מקופלת.
ליקטתי ושמתי בסל הכביסה.
ככה הגיעה המגבת למכונה אמא.
ככה הגיעו התחתונים שהיו טמונים במגבת, לחבל הכביסה.
עכשיו לך תסביר את זה לאמא 
...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
