מה אני בסך הכל רוצה? רק ליפול על גן עדן

אחרת הייתי חושדת שאני בהריון.

אתמול הגעתי לסופר ב 20 בערב. "שכרתי" עגלה במיטב כספי והתחלתי דוהרת במרחבים. עברתי את החמוצים, הפירות, הקפואים והגבינות ועמדתי נכוחה מול מקרר הבשרים הקרים. קרה לך פעם שכל מה הצלחת לחשוב עליו זה "קבנוס"?

לא!!!

אני יכולה לחשוב על ממתקים, סטייק, מאפים, גברים, פיצוחים, וחזיות (לאו דווקא לפי הסדר הזה) אבל לא על קבנוס. מסתכלת ימינה, מסתכלת שמאלה, למעלה, למטה שולחת יד ומנכסת לי קבנוס באריזה. בעודי אוחזת בנקניק, מביטה בו בעיניים כלות, אני רואה בחור יפה חולף על פני ומסתכל. מסתכל עלי, מסתכל על הקבנוס. עלי, על הקבנוס. קבנוס, עלי, וכמעט מתנגש בעגלה תועה. מה הקטע, אף פעם לא ראית בחורה עם קבנוס ביד?

המשכתי לשוטט, מתלבטת. לפתוח, לא לפתוח. ההחלטה נפלה מהר, ופתחתי. ב 20 דקות הבאות פשוט שוטטתי ברחבי הסופר, יד אחת אוחזת עגלת קניות ויד שניה אוחזת בקבנוס, מכרסמת בהנאה. נשבעת. אפילו אני כמעט התבלבלתי מהתשוקה הבלתי מוסברת הזו, מה גם שפתאום מצאתי את עצמי עומדת מול מדפי המטרנה והסימילאק, מקללת את רמדיה חרש, סוקרת מוצצים ופדים להנקה...

כשסיימתי לחלום וחזרתי למציאות דהרתי לכיוון הקופות. בדרך ראיתי לפני חייל ואמו (זו היתה אמו בוודאות. גדולה ממנו באלפי שנים, וקצת דומה לו). הם צעדו כתף בצד כתף תוך שידו של החייל כרוכה סביב כתפה של אמו.

ו – ל – פ – ת – ע    ואני מזועזעת!

היד של הבן גולשת לישבנה של האם! גוד! הבן ממשמש לאמו את הישבן, ועוד מסתכל אחורה לראות אם משהו ראה. נתקל הבן בעיני הנדהמות ובפי הפתוח בתדהמה עוד יותר גדולה!

כמעט ונשמט לי הקבנוס מהיד!