מה אני בסך הכל רוצה? רק ליפול על גן עדן

Ah, look at all the lonely people

Ah, look at all the lonely people

Eleanor Rigby picks up the rice in the church where a wedding has been

Lives in a dream

Waits at the window,

wearing the face that she keeps in a jar by the door

Who is it for?

All the lonely people

Where do they all come from?

All the lonely people

Where do they all belong?

Father McKenzie writing the words of a sermon that no one will hear

No one comes near.

Look at him working.

Darning his socks in the night when there's nobody there

What does he care?

All the lonely people

Where do they all come from?

All the lonely people

Where do they all belong?

Ah, look at all the lonely people

Ah, look at all the lonely people

Eleanor Rigby died in the church and was buried along with her name

Nobody came

Father McKenzie wiping the dirt from his hands as he walks from the grave

No one was saved

All the lonely people

Where do they all come from?

All the lonely people

Where do they all belong?

Ah, look at all the lonely people

Ah, look at all the lonely people

מאד אוהבת את השיר הזה.

לא מזדהה איתו 24/7

רק מידי פעם.

לעיתים רחוקות.

לא עכשיו,

אבל אתמול

לדוגמא.

אני יודעת מאיפה אני באה

יודעת לאן אני שייכת

אבל לפעמים מרגישה בודדה

אתמול הייתי באיזו מפגש ונתנו לי כרטיס והייתי צריכה לכתוב עליו שם של 6 אנשים שהשפיעו עלי לחיוב ומה היא התכונה החיובית הזו.

אח"כ חילקו אותנו לזוגות וכל אחד היה צריך לספר לשני מה הוא כתב.

המטרה היא לראות את התכונות שקיבלתי מאחרים ולהבין שאלו למעשה התכונות שלך. שאתה כזה וכזה.

זה תרגיל להעלאת ההערכה עצמית נראה לי. לא ממש מדברים אלי הדברים האלה - אבל שיתפתי פעולה וסיפרתי את שכתבתי.

ואז שאלתי את זה שישב מולי מה הוא כתב. הוא ענה שכלום. למה? כי אין אף דמות שהשפיע עלי לחיוב, ענה.

ואני נהייתי נורא עצובה בשבילו. זה עצוב שהוא מרגיש שאין לו ולו דמות אחת שהוא לקח ממנה תכונות חיוביות. זה לא אומר שהאיש לא חיובי, זה כנראה אומר שהוא רכש הכל בעצמו. עבד קשה קשה כדי להיות בנאדם...

ועכשיו תעשו 180 מעלות:

נטע ורני, חברי היקרים!

החתונה היתה מאממת.

המוסיקה היתה אחלה. חוץ מהתימני שאין לי מושג איך לרקוד אותו ובכל זאת נגררתי לרחבה בעל כורחי , אז עשיתי כאילו ונמלטתי בזמן, לפני שהמשפחה תרגיש שאני מתחזה.

הכלה היתה יפיפיה, החתן היה חתיך.

גם החברים של החתן היו חתיכים

קיצר - היתה חתונה, משהו בסט!

רחבת הריקודים היתה מלאה רוב הזמן, שזו אינדיקציה בעיני שאנשים נהנים.

ממתינה בקוצר רוח לתמונות כדי שאוכל לשאול ולהעביר ביקורת

מזל טוב והרבה אהבה ! ! !

אוהבת אתכם ושמחה בשמחתכם מכל הלב, Su

מובאות לפניכם אנקדוטות קטנות מתוך כרטיס שבחור שלח לי.

התוספות באדום, שלי... 

ההודעה שהוא כתב לי:

הלב מכתיב , היד רושמת . היי את !!! כן, כן Su ערב טוב אני פונה אלייך! (מי, מה, אלי? באמת?)
אני מביט בתמונתך ורואה את האושר הפנימי שלך... (פחח) שמתערבב בצבעי הקשת (פחחחחח), ומואר מכל הכיוונים(פחחחחחחחחח).

נעים מאד שמי #####, אני מכיר אותך בדיוק דקה, ראיתי את הכרטיס שלך ואהבתי.

יש בי הרושם שאת בחורה עם לב רומנטי, (היי! בלי להעליב!)  נשמה טובה, (מודה)  וחיוך סימפטי (של רוצחת סדרתית)
טוב יאללה לא אמכור סיפורים מיותרים אבל אשמח שתהיה הסיפור של חיי.

על עצמי:

דמייני אותנו עומדים יחד על סיפון האוניה (יש לי פחד ממקומות עמוקים, רטובים, וששוחים בהם כל מיני דברים שנושכים).

לילה, ירח מלא (אָאוּ וּ וּ וּ ), האוניה שטה לאיטה (משעמם. מעדיפה רפטינג סוער).

שקט. רחש עדין של הגלים ומוסיקה חרישית (משעמם, מעדיפה רוק לסוגיו) מהלאונג' בר שבקומה השניה.

המלצר מגיח מאחורינו (אמאלה! איך נבהלתי מפגר, כמעט עפתי מהסיפון) עם שתי כוסות שמפניה מבעבעת (משעמם, מעדיפה בירה או יין).

אני מרים אותן מהמגש ומגיש לך... (ופתאום בא גל גדול וזורק אותך + השמפניה הזולה היָמה...)

לילה קסום. אם את יכולה לראות את עצמך שם, תכתבי לי עכשיו. (לא.)

הפגישה הראשונה המושלמת:

הולכים לבית קפה רומנטי, מתיישבים במרפסת הפנימית, צמחייה מדהימה (שרך מפלסטיק) עם אור נרות (שמחמם את השולחן וגורם לעור הפנים שלי להבריק), שיר של חוליו איגלסיאס (אווו. ביג מיסטייק...) ברקע, ריחות של יער (מהספריי של השירותים)

את מכירה את המילים (אפילו לא בצחוק) של השיר ולוחשת אותן.

מסתכלים אחד על השני בעיניים (אני פוזלת).

זה, זה. אפשר לתכנן את ההזמנות ולבדוק קייטרינג. (לחוץ הבחור...)

המלצר מגיע ואומר "מצטער, אנחנו סגורים" (בטח, כי את הקפיטריה של בית חלומותיי סוגרים ב 19 בערב). אנחנו צוחקים, אין מה שיהרוס את הערב הזה (שיט. עוד שיר של חוליו איכלכליאך).

מערכת יחסים מוצלחת:

שאת מתלוננת שאף פעם אני לא מגיע בזמן לארוחת שבת (קוקי, אם לא תהיה בבית החל מ 12 בצהריים בשישי לעשות ספונג'ה, הלך עליך...), אבל מחייכת כשאת רואה את הפרחים (קריזנטמות?),

כשאת אומרת לילדים "אני אגיד לאבא" (אתה לא האבא) אבל שוכחת הכל כשאני מגיע.

שאנחנו יכולים לא לישון לילה שלם ולדבר על דברים ברומו של עולם... (סטייל לאיזה קרוז ניסע השנה?)

למדתי ממערכת יחסים קודמת:

שדירה אפשר לקנות אבל בית רק אישה עושה (מה, אני בוב הבנאי???)

הייתי רוצה להכיר:

טוב, בואי נהיה רגע רציניים ,אותך.

בגיל 80 עם קמטים ושיער ארוך אפרפר  (תגיד תודה אם בכלל יישאר שיער בגיל 80!)

עדינה (פרקינסון), מחבקת (כדי שלא אפול) וצוחקת (אלצהיימר) כי מצאת אותי לפני 50 שנה.

גארפילד זרק לי כפפה.

כן כן, חתול עצלן () זרק לי כפפה ואני מרימה אותה.

בזאת אנחנו מכריזים על הקמת מדינת ישרא

אהה סליחה,

בזאת אנחנו מכריזים על "פרויקט הדייטים ההזויים ביותר"

כל אחד מוזמן לספר פה על דייטו ההזוי ביותר, בבחינת והרשות נתונה...

אני ראשונה שולטתתתת!!!!11

פעם יצאתי לדייט עם בחור.

עד כאן - לא מפתיע או מרגש.

(פרט שולי ולא חשוב בעליל, אבל מתחבר לי עם המאורע: אני זוכרת ששמעתי באוטו את השיר Morning glory של Oasis)

כבר כשנפגשנו היה לי ברור שאני הולכת להעביר ערב ושלא בנעימים.

לגמרי לא הסגנון שלי.

ניחא - מתמודדים.

סבלתי, והגיע זמן התשלום.

כרגיל, אני מוציאה ארנק ומציעה לשלם. יש שמקבלים ההצעה, ויש שלא.

הוא קיבל. (סבבה, באמת. אין לי בעיה לשלם, אחרת לא הייתי מציעה)

החשבון היה משהו כמו 30 ש"ח נראה לי. בקטנה. קפה ותה אולי.

היה לי שטר של 20 ש"ח. שמתי אותו. הבחור הוסיף 10 ש"ח.

וזהו.

חשבון של 30.

היו 30 ש"ח על השולחן שאני שמתי 2/3 ממנו.

וטיפ?

"אהה, לא צריך טיפ, למה מה עשו, הגישו קפה? זו העבודה שלהם..."

פתחתי הארנק ושמתי עוד 5 ש"ח טיפ.

כשבאתי לקום ולנוס על נפשי הוא ביקש מהמלצרית לכתוב לו חשבונית מס

האיש הנבל והשפל הולך להציג הפגישה כפגישת עבודה ולבקש החזר ממקום עבודתו.

הדבר הנבזה והמושחת הזה עוד הולך לקבל את הכסף בחזרה - במרמה! להרוויח עלי 20 ש"ח!

מרוב שהייתי המומה פשוט אמרתי לו שממש לא נראה לי, סבתי על עקביי ונסתי מהמקום.

בימים שלאחר מכן הוא עוד התקשר ורצה שאתן לזה עוד צ'אנס ושזה דווקא מאד נראה לו (שאני אממן אותו!!!).

הנוסח - "זה לא אתה, זה אני" - לא התאים פה.

יותר התאים: "אדוני, תודה אבל אני מעדיפה להיתקע על אי בודד בלי ADSL וקרם פנים, לאכול רק חרובים ואיגואנות צלויות, לשתות מרלו שבמקרה ארגז אחד ניצל בהתרסקות, ללבוש עלה תאנה ושני חצאי קוקוס, ללכת לישון עם שקיעה ולקום עם זריחה (פייי, זו ההקרבה הכי גדולה!), להעביר את זמני בכתיבת S.O.S על החול - שהגאות תמחק יום ביומו כחלק ממדיניות ויסקונסין, להתקלח במי ים מלוחים וחול, לראות את המצילים שלי נוחתים באי ומחליטים שנורא מתאימה להם איזו חופשה קטנה (חודש, גג חודשיים) לפני שחוזרים לציוויליזציה.

סיימתי...

עכשיו תורכם ... אל תתביישו, גם פרויקט דייטים הזויים הוא פרויקט ראוי!

פרסמו בתגובה כאן או כתבו פוסט ופרסמו פה לינק...

גרפילד, מי השופטים?

בינתיים אני אחשוב על פרס למקום הראשון...