אז זה ממשיך להתקרב.... היום שכולנו מייחלים לו.... אכן, כן, אני מדבר על היום האחרון ללימודים!
בינתיים אני עוד בא כל יום לבצפר, וכל יום יוֹתר מיוּתר מקודמו. הרבה ילדים עושים לעצמם ימי חופש, ו"לא מרגישים טוב" בתכיפות הולכת וגדלה. לחלקם ההורים מסכימים שישארו בבית ואף כותבים להם אישור שזה על אחריותם, וחלקם פשוט נשארים בבית בלי שההורים שלהם ידעו. אצלי יש בעיה שההורים שלי בחיים לא יסכימו שאני אשאר בבית אלא אם אני באמת חולה. חוץ מזה, אני גם לא כל כך אוהב להבריז, כי המחנכת שלנו נורא כועסת שילדים עושים לעצמם ימי חופש, ואני לא אוהב שכועסים עליי.
כמעט כל הזמן יש חזרות לטקס סיום, ואני לא רוקד, לא שר, ולא היה לי כוח ללכת לחזרות של הדרמה, אז אני לא ממש משתתף בטקס, אז כמעט בכל שעור יש חזרות וחצי מהכיתה לא נמצאת, לפעמים זה חזרות רצף אז יש רק חמישה עד עשרה ילדים בכיתה, וגם הרבה מורים לא מגיעים אז יש המון שעורים חופשיים ולא לומדים כלום. בימים האחרונים התחלתי להביא קלפים, בעיקר כדי להתאמן בלספור קלפים (מי שלא יודע למה אני מתכוון, בעיה שלו. ומי שכן- אני משתמש בספירת ZEN). בכל מקרה, כל עוד אין מורה או שיש מורה שלא איכפת לה, אנחנו לפעמים משחקים בכל מיני משחקים בקלפים או לא בקלפים, ולבוא לבצפר נהיה ממש ממש מיותר, וזה נמאס כבר. המורים כבר כתבו את הציונים, והסיבה היחידה לבוא זה בשביל לא לקבל חיסורים שיורידו לך ציון בהתנהגות ושלא יכעסו עליך.
בהקשר אחר, אני רוצה לדבר על מה שקרה לי אתמול- יום חמישי.
בבוקר היה שעור מתמטיקה, רק שהמורה שלנו הלכה לנהל את החזרות ותקעו אותנו עם כיתה אחרת, עם מורה שאני לא בטוח אם היא גבר או אישה (לפי תיאוריה של חבר שלי, היא אישה שעשתה ניתוח שינוי מין לגבר, ועכשיו הוא קוקסינל שמתחפש לאישה). ובמהלך השעור ספרתי קלפים וצחקתי עם וייסמן ובסנצ'יק.
בהפסקה דיברתי עם חברים שלי על שעור ספרות שהיה יותר מאוחר, ותיכננו (רעיון שלי) לדבר אל המורה לספרות כמו בתוכנית "המטבח". על כל דבר שהיא שואלת או אומרת אומרים לה "כן, שף" "לא, שף" "סליחה, שף" וכאלה. ולילדים שמרצים על ספרים שהם קראו נצעק "אתה קורא לזה ריזוטו?!?!" ונבקש מהמורה חסינות כדי שלא תעיף אותנו מהמטבח וכאלה. וכשהיה השעור באמת עשינו את זה, וכולם צחקו, ושהיא אמרה "אני לא רוצה לשמוע פטפוטים!" כולם אמרו ביחד "סליחה, שף" ולא נראה לי שהיא כל כך שמה לב לזה. מה שהיה אחרי זה לא כל כך משנה, עד הערב.
בשש וחצי הייתה מסיבת סיום למחוננים מעמק חפר (אלה שיצאו איתנו לטיול באילת),וממש רציתי ללכת, בעיקר בגלל הדר אבל חברים אחרים שלי (מהמחוננים) לא התכוונו ללכת, כי זה עמק חפר ולאף אחד לא איכפת. גיא כן רצה לבוא אבל הוא היה צריך לשמור על אחותו הקטנה. חוץ מזה אני לא חושב שההורים שלי היו מסיעים אותי לעמק חפר. אז התקשרתי להדר ואמרתי לה שאני לא אבוא, והיא אמרה שכבר נפגש בפעם אחרת. אני מניח שהיא תבוא למסיבת הסיום שלנו (של המחוננים) אז כבר נתראה שם.
חופש שבועות מתקרב ויהיה לי הרבה זמן פנוי מכיוון שאין שעורים או לימודים. אני חושב שאני אשקיע את הזמן בעיקר בשביל להמשיך לכתוב את הסדרה, ואולי (אם אח שלי לא יהיה עצלן וכבר ידבר עם אנשים) נתחיל לצלם... בשאר הזמן אני מניח שאני אבלה עם חברים ואולי אעשה עוד אנימציות.
נתראה בפוסט הבא
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
A-m-i-t