מתחת לאיפור.

בימים האחרונים הרגשתי שאני ממש צריכה לעדכן כאן, אבל זאת הייתה קצת בעיה לא הספקתי לכתוב משו וכבר הכל השתנה.

זאת הייתה תקופה מבולבלת, בעצם היא עדיין מבולבלת אבל עכשיו רואים תסוף שלה,למרות שהוא עדיין לא כזה קרוב.

בפוסט האחרון כתבתי מה הייתי רוצה שיהיה, כתבתי כמה רע לי, אני חושבת שזאת הייתה פעם ראשונה

שבאמת הצלחתי לכתוב מה באמת קורה, בלי לעגל פינות, ובלי לראות מה שבא לי לראות ולכתוב את זה.

אחרי הפוסט הזה הבנתי שאם אני לא יעשה כלום המצב הזה ימשיך, שוב שיחות יבשות, שוב נתרחק, שוב ננתק קשר-

ואז אולי, אבל אולי, נחזור לדבר מידיי פעם, ונזכר בתקופה שהיה לנו טוב , בייחד.. ואז אולי נחזור, וזה יהיה דה ג'ה וו מטורף.

החלטתי לשנות ת'מצב הזה, לא לתת לזמן לעשות בי מה שהוא רוצה, אלה לתת לי לכוון אותו, מצב שיתן לי ביטחון.

קצת יותר מידיי צומי, להתעניין בדברים שבת'כלס לא מעניינים אותי, להקשיב לדברים שאם הייתי יכולה לא להקשיב,

הייתי עושה את זה.. להתרחק מכמה אנשים שהיו חלק משמעותי בחיים שלי, ולהקדיש את כל כולי למישו אחד, לחצי השני שלי.

הצעד הזה שעשיתי גרם לי להבין שבנים?, עם קצת יחס טוב, קצת התעניינות והקשבה יכולים להיפתח ולהתאהב בלי לחשוב.

לא משנה מה הם יגידו, לא משנה אם יש להם מישהי אחרת.. זה פשוט עובד. זאת עובדה, ובקשר לזה אי אפשר לעשות כלום.

זה היה יותר קל ממה שחשבתי. דווקא בגלל העובדה שהתרחקנו ממש, ושהוא הראה סימנים של שינאה זילזול וחוסר אכפתיות.

כנראה שמה שבנים צריכים זה מישהי שיודעת להגיד להם מה שהם רוצים לשמוע, מישהי עם צחוק מתגלגל שכיף לשמוע,

מישהי שיודעת להגיד מילים בצורה כזאת שעושה צמרמורת בכל הגוף, ומישהי שתיתן להם להרגיש הכי גברים בעולם.

אחרי שיחה אחת, אפילו לא פנים מול פנים, הכל פשוט התהפך, אנלא מפסיקה לחייך, והוא לא מפסיק להגיד לי שהוא אוהב אותי.

בקיצור, הכל מושלם עכשיו, לי יש את החצי השני שלי, ולו יש את מה שהוא צריך, בעצם, אנלא צריכה שום דבר מלבד זה.

ועכשיו משו בקשר לכותרת, הייתה לי שיחת נפש עם ידיד ממש טוב שלי, הוא מאוהב באחת שבעצם, מתנהגת דיי כמוני,

כולם אומרים שאנחנו שיכפול, גם בהתנהגות וגם בחיצוניות,ובגלל זה החלטתי לפתוח את הנושא הזה פה.

בעצם השיחה עם ידיד שלי נובאת מיזה שחברה שלו שאלה אותו שאם היא תכיר מישהו ותחליט להיפרד מימנו, בשביל המישו הזה

אם הוא יוותר עלייה?, או לא ילחם עלייה כדיי להחזיר אותה אליו ?.והנה, כמה דקות לפניי שנכנסתי לישרא היום לכתוב ת'פוסט הזה

דיברתי על זה עם חבר שלי ושאלתי אותו אותו דבר, הוא אמר שאם אני יפרד מימנו בשביל מישהו אחר.. הוא יאחל לי בהצלחה

ואם זה מה שטוב לי אז זה מה שטוב גם לו, והעיקר שאני יהיה מאושרת... ואז התנתק הטלפון , וככה השיחה נגמרה.

בקיצור מה שרציתי לשאול זה אם הייתם מכירים מישהו, והייתם בטוחים שהוא החצי השני שלכם, והוא היה נפרד ממכם בשביל מישו.

הייתם מוותרים עליו או נלחמים עליו? זה חשוב לי בבקשה תענו על זה :]

הייתי רוצה שתעיר אותי כל בוקר, לשמוע את הקול שלך ואת מגע ידך מלטפות לי את הפנים.

הייתי רוצה לשמוע את הקול הרח שלך שנותן לי הרגשה של ביטחון גם כשאתה לא ליידי.

הלוואי שכשהייתי פוקחת עיניים הייתי רואה את המבט האוהב שלך, שיזכיר לי עד כמה אני מאוהבת.

לשמוע אותך לחוש לי "בוקר טוב נסיכה שלי" ולהרגיש ת'שפתיים הרכות שלך נושקות לי.

ואחר כך הייתי קמה למקלחת, מתרחצת ויוצאת , וכל הבית היה מריח בריח של בישול, שבישלת בשבילי.

אז הייתי אוכלת, כשאתה לצידי.. ולא מפסיקה להחמיא לך על האוכל המדהים ועל כמה שאתה מקסים.

אחרכך היינו יוצאים לגינה מסתובבים רואים את כל הלדים הקטנים בנדנדות והייתה אומר לי,

יום נבוא ונתחתן, אני יעשה לך ילד, וגם ילדה תוכלי לעשות לה צמות ואני ילמד אותו כדורגל.

מבטיח לך, אני יעשה אותך מאושרת.. ואני הייתי מחייכת , ומדמיינת אותי כבר אמא, וכל הפרפרים בבטן משתוללים.

אז היינו חוזרים הביתה, ממציאים איזה תירוץ לאמא ועולים ישר לחדר שלי.

היינו מתחבקים ומתנשקים , הייתי מרגישה את הנשימות שלך על הצוואר שלי, הייתי מרגישה את הידיים שלך..

הידיים שאני כל כך אוהבת שמחזיקות אותי בצורה כזאת, כמו שרק אתה יודע להחזיק.

והיינו נרדמים אחד לייד השנייה, הייתה קם וכותב לי פתק, שלא רצית להעיר אותי אבל הייתה חייב לחזור הבייתה.

הלוואי והייתי קמה , קוראת את המכתב ומחייכת, אחר כך שוכבת במיטה ומריחה את הריח שלך שנשאר על הסדינים.

הייתי נרדמת שוב, ומתעוררת שוב לצד הקול שלך, לידיים החמות, לשפתים הרכות, לריח שלך,ולהרגשה הבטוחה.

אבל תמיד שאני מתעוררת אתה לא ליידי, את הריח שלך לא הרחתי הרבה זמן, ואתה מתקשר פעם ב..

את המגע של הידיים שלך אני בקושי יודעת, בכל זאת.. בזמן האחרון אנחנו בקושי מדברים.

אני מתעוררת לעוד יום שבא לי שהוא רק ייגמר, אני נכנסת למקלחת, רק כי אולי זה יעיר אותי, וישפר לי את ההרגשה.

אני יוצאת ולא בא לי לאכול כלום, המחשבה עלייך מתחילה לדכא אותי.

אז אני שוכבת במיטה, עד שאמא צועקת מלמטה שאני ירד לזרוק ת'זבל ואוליי יעשה איזה סיבוב למכולת ליקנות חלב.

אני חוזרת למחשב , רואה אותך מחובר.. לשלוח הודעה? לא לשלוח הודעה.. אבל אז אתה שולח הודעה..

כל הבטן שלי מתהפכת והלב מתחיל לפעום חזק. אבל ההודעה שלך הייתה תלונה.

אתה חיי בשאליה שאני מנסה רק לפגוע בך, כאילו אני עושה לך רק דברים רעים, דופקת לך תמצברוח הורסת לך תחיים.

אני לא יודעת מה ניהיה כבר. אתה מדבר איתי , ואני כבר לא מרוכזת, אתה שואל מה קרה.

אני ממציאה איזה תירוץ, בעצם הדבר הייחידים .. זה כי אתה כבר לא איתי, שום דבר לא השתנה, חוץ מיזה שאני לבד.

רע לי בלעדייך, כשאני חושבת עלייך שאתה לא איתי אני מתחילה לבכות.

הלוואי, והכל היה אחרת.. רק עוד חיבוק, נשיקה, להרגיש את מגע יידך את חום גופך, עוד לחישה אחרונה

שתגיד לי שאתה רק שלי, שאתה אוהב רק אותי. ושאני הילדה הכי יפה בעולם.. גם אם אני לא, תגיד לי את זה.

רק זה.. יעשה אותי מאושרת כמו פעם... כמעט, כמו פעם.. 3\> 

כשהחבר עוזב אותך בטענה שיותר טוב יהיה לשנכם שתחזרו ליהיות ידידים כמו פעם,

הדבר היחידי שיש לך בראש זה לשים ת'שיר שהוא הקדיש לך, ולשמוע אותו בלופים.

הא ושכחתי ת'קטע של הראש בכרית ולבכות כאילו אין מחר עד שהמיטה תתמלא בדמעות מלוחות.

בזמן ששכבתי במיטה עם דמעות בעיניים והשיר שלנו שמתנגן ברקע הבנתי שיש לי שתי אפשרויות.

שבאמת שלא משנה באיזה אפשרות אני יבחר, אני ימצא את עצמי סובלת מגעגועים למה שהיה פעם.

אפשרות ראשונה - להסכים ולהמשיך את הקשר בתור ידידים, מה שאומר להכחיש ת'עובדה שאני מאוהבת.

אפשרות שניה - להתחנן בפניו לתת עוד צ'אנס למערכת יחסים שלנו ולהבטיח שהכל השתנה ושלא נריב עוד בחיים.

ולכל אלא שעוברת להם המחשה על האפשריות השלישית - לשכוח ולהמשיך הלאה, רדו מיזה.

האפשריות השלישית לא עולה על הדעת, כי אלא שחוו אהבה אמיתית, שכוללת את כל הרגשות שאהבה כוללת.

בחיים אבל בחיים לא יסכימו לוותר עלייה בכזאת קלות, בעצם.. לא יסכימו לוותר עלייה בכלל, ואני כזאת.

אחרי מחשבה אמרתי לעצמי שאין מצב בעולם שאני יוותר על הדבר הטוב ביותר בחיים שלי.

אם לא הבנתם עד עכשיו , זה אומר שהחלטתי ללכת על האפשרות השניה, אבל לי זה לא כ"כ הלך.

חבר שלי, ז"א האקס.. הוא מהאנשים שלא יסכימו לצאת סמרטות בחיים, ולא משנה מה יהיה.

וכמו כך, לא יסכימו שגם החברה ז"א אקסית תצא סמרטות , אז כן קיבלתי על זה את הצעקות שלו.

"בחיים אל תשפילי את עצמך בשביל מישהו. אף אפחד לא שווה את זה. מי שיאהב אותך יסכים גם בלי כל התחנונים"

אז מה הוא בעצם ניסה להגיד לי ? שהוא כבר לא אוהב אותי? , לא משנה, ת'אמת.. זה כבר לא אכפת לי..

מה שהיה בסוף זה שהוא לא הסכים לתת עוד צאנס למערכת יחסים הזאת, ושהוא מעדיף אותי בתור ידידה.

בכלל, הטענה שלו נובאת מזה שאנחנו רבים בצורה אובססיבית, ומנסים למצוא את הפאקים אחד בשני.

אז בלי לשאול את דעתי הוא החליט ברגע מסויים שמפה ואלך אנחנו ידידים טובים עד שמישו מאיתנו יגיד שבא לו לחזור.

או שאני מטומטמת או שהוא מטומטם, או שמשו פה לגמרי דפוק.

מההתחלה לא רציתי להיפרד, הוא החליט בשבילי שניהיה ידידים טובים אבל נוכל לחזור מתיי שבא לנו?,.

בלי לשים לב בכלל נגררתי למצב שבוא אני נמצאת לבד, וזאת הסיבה שפחתי ת'בלוג הזה.

קצת לכתוב מה אני מרגישה ומה באמת עובר עליי, וקצת לראות מה אתם חושבים.

אנלא בטוחה שיש פה ילדים שנקלאו למצב כזה כמו שלי, ומי שלא הבין עדיין לאיזה מצב אני מתכוונת אז הינה ,

כשאת נמצאת בסוג של "מערכת יחסים" עם אקס שהפך לידיד הכי טוב שמצפה שתספרי לו הכל זה מצב מסוכן.

במיוחד אם הוא מתכוון לחזור אלייך מתישו, יותר נכון, מתיי שהוא יראה לנכון מצידו.

אני יוצאת כמעט כל יום, אם למועדונים ואם סתם לגינה עם חברים . אף פעם אנלא נשארת תקועה בבית.

מה שאומר שאני לרוב סביב אנשים, חלק בנים , וחלק מהם מתחילים איתי.. מה מישהי במצב כזה אמורה לעשות?

האקס מעודד אותי לצאת עם בנים אחרים, עם כמה שזה נשמע מוזר, הוא מנסה לשדח לי את חבר שלו.

מאז שנפרדנו היה לי קטע אם 3 בנים, אבל בגללו כל הדברים נעצרים , הילד אוהב לעשות לי נקיפות מצפון .

הוא: "תצאי, תכירי מישהו חתיך, אני מאחל לך רק בהצלחה.. רק תבטיחי שאם קורה משהו תספרי לי על זה"

אני: "בסדר, אותו הדבר גם אתה.. המערכת יחסים שאנחנו נמצאים בה עכשיו לא צריכה לעצור אותנו מלהמשיך.. "

הוא: "אני זה משהו אחר, לא יכול ליהיות עם מישהי אחרת. רק את בראש שלי. העיקר שלך יהיה טוב"

טוב לי איתך , רע לי בלעדייך.. בתור ידיד טוב.. הייתה רוצה שאני יספר לך ששברת לי את הלב?

אז הינה, הסוף מדבר על מה שהיה בהתחלה, השתי אפשרויות ירדו מהפרק, ככה או ככה הלב לוקח אותך לכיוון אחר.

אנשים מתבגרים משתנים מתפתחים ועדיין חיים באשליה שהם שולטים בחיים שלהם, למרות שזה לא ככה.

מי שקרא את הכל, אני מקווה שהוא הבין מה שניסיתי להעביר בקטע הזה. תגיבו, חשוב לי לדעת מה אתם חושבים.