כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד להם
כל כך הרבה רגשות רוצות לצאת החוצה
אבל אני לא יודעת איך
ובאיזה מילים להשתמש :(
אני כותבת את הפוסט הזה עם דמעות בעיניים
שרק מחכות לפרצוף החוצה
אבל משום מה אני לא נותנת לזה לקרות
אני לא רוצה לבכות יותר על השטויות האלה
כי כמו שאומרים חברים באים והולכים לא ?!
אני כל כך רוצה לפתוח דף חדש
להמשיך עם החיים שלי ולא לחשוב על כל מה שקרה
אבל לבינתיים אני לא מצליחה
כל יום לפני שאני נרדמת
לפחות בזמן שאני מנסה להירדם
עוברות בי כל כך הרבה מחשבות, דאגות
כל יום כמעט אני חושבת על מה שקרה
על ההתרחקות הזאת שנוצרה בלי ששמתי לב
קשה לי להתרגל למציאות
קשה לי להתחבר למצב הזה
זה יקח קצת זמן =\\
אבל בסופו של דבר זה יקרה כנראה
לילה טוב ...