תקתוק חלוד משתחרר לרגע לחלל האוויר,

אחריו זמזום קל כרפרוף כנפי פרפרים.

פעימה אחר פעימה משתחררים השליחים,

מסרים מעבירים לכל האיברים.

הסם המשכר

הולך ומשתחרר.

טעם מתוק מציף את הפה,

מלווה בטעמו המר של הזכרון.

מעבר לגבעה עשן מיתמר,

הרכבת מגיעה ואני קשור למסילה.

אני שוב מתאהב ונשבע כבר שלא.