| 2/2003
 עמליה
עמליה היא המנצחת, השלטת, היא אוחזת בשרביט, כשכולנו מתכנסים, פעם בשבוע, היא מנחה אותנו, מעלה נושא, שואלת שאלות, שומרת על המשמעת, מנתבת את הדיונים, בינינו לבין עצמנו, מתעדכנת, ישובה לה שם בינינו במעגל (כאילו חלק מאיתנו, אבל לא ממש), עם מחברת גדולה, מקשיבה, בעיקר מקשיבה, נותנת לנו לדבר, מקשיבה ורושמת, כל הזמן היא רושמת, מדי פעם מחייכת חיוך קטן אבל רוב הזמן היא קשוחה.
עמליה היא פסיכוסקסולוגית, נשמע שם מפוצץ כזה ומה היא בסה"כ ? רווקה מתבגרת, בשנות הארבעים המתקדמות של חייה, בחורה עבת בשר, תמיד לבושה בשמלות גדולות, חולצות רחבות, אף פעם לא מוזנחת, מטפחת את עצמה, מאופרת, עם לק משוח בקפידה על ציפורניים ארוכות, תלתלים מקורזלים חומים עם גוון שטני כזה, לרוב אסופים לאחור בסיכה מהודרת, משקפיים מלבניות קטנות, תמיד מדברת בשקט, ברוגע אך עם תקיפות מסויימת, כאילו אומרת "אני כאן, תקשיבו לי".
אני בעיני רוחי תמיד חשבתי שסקסולוגית זו אשה עם מודעות עצמית גבוהה מאוד ו...סקסית, אולי יש לה לעמליה מודעות עצמית (ממוצעת) אבל סקסית ? בעינים הנשיות שלי היא לא ממש, אבל אולי יש גברים שדווקא חושבים שכן, אולי ה"פסיכו" הזה שהיא הוסיפה לפני התואר "סקסולוגית" דפק לה משהו מבפנים ואולי... אולי במיטה היא חיה !
לפעמים בא לי ככה להציץ לה במחברת הגדולה שלה, לראות מה היא כותבת שם עלינו, אולי היא בכלל משרבטת סתם דברים, שלא קשורים כמו רשימת קניות, או תזכורת למה שהיא צריכה לעשות מחר, או סתם מכתב אהבה למישהו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
