מכתב לזה שעזב.
אולי זה מיותר לכתוב את זה כאן , או בכלל..
אבל זה משהו שהרגשתי חייבת לעשות. ואתה לא תראה אותו אני מקווה.. אז זה לא מפריע לי .
והנה הרגשת המחוייבות שלי לפרוק ,
מעבר למה ששידרתי ביום יום ומעבר למה שסיפרתי ויכולתי לבטא במילים עכשיו אני צריכה לכתוב , כי כרגע אין דרך אחרת לבטא את מה שהרגשתי חוץ ממכתב .
אז ככה... הכרנו באופן פיתאומי - ואת ההיכרות הזו אתה ייזמת .
מפה לשם הכל התגלגל לזה שאהבנו אחד את השני , והיינו מדברים על בסיס יומי.
היה בניינו קשר , שאף אחד נראה לי ייכל לשנות אותו.
ולמרות שהיה פה מספיק אנשים שיכלו למנוע את זה ולרצות למנוע את זה , אף אחד לא ייכל להפסיק את מה שהרגשנו.
או שלא כדאי לדבר בשמך..
את מה שאני הרגשתי!
ולקח לי זמן ל'התאהב' בך בחזרה .. אם אפשר לקרוא לזה להתאהב ,
אבל זה קרה.
ולרגע היה נראה כאילו אנחנו הכי מאושרים בעולם שזכינו אחד בשני ואנחנו לא מחליפים את מה שיש לנו.
לא חשבתי שככה תחליט שזה לא זה ,
שככה תפרק את החבילה למרות כל הזמן שלקח לה עד שהיא הגיעה .
היה לי כלכך הרבה ביטחון כשהיינו ביחד ,
הרגשתי הרבה יותר ממה שאני.
הייתי מאושרת ויותר מזה , השתנתי .
ואז פתאום כשנפגשנו , זה היה כמו סערה , הבום הכי חזק שפוצץ את הכל.
יכול להיות שאני מגזימה.אבל ככה זה הרגיש..
מאותו יום , הבנתי שזה הולך להגמר! ולמרות הכל סרבתי להאמין ,לא רציתי להאמין .
לא רציתי שזה הסוף למה שהתחיל .
בכל אופן , זה נגמר.
וישבתי שבורה , בוכה , לא אוכלת , לא רעבה ולא רוצה ללכת לבצפר - לא רוצה לראות אנשים!
לקחו לי את הדבר שעשה אותי מאושרת , אותך!
כן , הדיכאון שלי היה ממש עמוק.
לא חשבתי בחיים שלי שאני ככה אבכה על בן - לא חשבתי שייקרה מצב שאני אבכה ככה..
היה לי קשה ממש , לעבור אותך להשאיר אותך מאחור איפשהו שם ..
בתור עוד אחד שנגמר איתו.
ואני עד עכשיו לא מעכלת , לא סולחת ולא רוצה להבין שזה נגמר.
אני פתאום לא אותו בנאדם , כי אין לי אותך..
אני פאזל עם מיליוני חלקים שחלקיו הלכו לאיבוד.
אני אוהבת אותך .
זה עדיין לא עבר .
אומנם זה נחלש , ואין סיבה שאני אמשיך לבכות עלייך , כי ברור לי שאתה לא שווה את הדמעות שלי.
אבל אני עדיין אוהבת אותך,
ועדיין רוצה אותך.
ועדיין מדברת עלייך וחושבת עלייך ומזכירה אותך בכל הזדמנות שמאפשרת לי את זה.
שתדע,
שכלכך סבלתי בגללך, כי אני כלכך אוהבת אותך.
ואף אחת בחיים לא תאהב אותך ככה.. לדעתי.
ואתה סתם עוד בן ,
באמת שחבל שאני אבזבז את הזמן שלי עלייך.
אבל רק רציתי שתבין , כמה אהבתי אותך וכמה גרמת לי לאבד את השמחה ברגע.
ועכשיו אני בדרך לשוב ולהיות מאושרת ,
כי אתה לא זה שתשבור אותי ותגרום לי ליפול .
אתה לא שווה שום דבר ממה שיש לי , ואם חשבת פעם שאתה גבר וקראת לעצמך גבר ,
אז רק לחדש לך ..
אתה לא! גבר לא היה מתנהג ככה, וגבר לא היה גומר את זה ככה..
גבר זה לא אחד שיש לו זין ,
גבר זה אחד שמתנהג כמו שגבר צריך ויודע להתנהג.
ואם אתה חושב שאתה בדרך , או שאתה גבר ,
אתה לא .. ואתה גם לא בדרך!
עוד קצת.. ויכולת להיות שם - אבל טעית איפשהו בעיכולים ולקחת מסלול שונה.
עכשיו תחזור אחורה ותתקן טעויות ,
ואז אולי אני אוכל לקרוא לך פעם - גבר אמיתי.
נשארנו בקשר, ואנחנו ממשיכים להשאר בקשר כי אין סיכוי שאני אתן לך להרוס את מה ששניינו בנינו במשך הזמן.
אומנם האהבה ההדדית הרומנטית והמיוחדת כבר לא חלק מהקשר הזה ,
אבל שניינו ידידים טובים.
ואתה חשוב לי ואני חשובה לך ,
ועכשיו שנה חדשה ואני לא רוצה לאבד את אחד הדברים הכי יקרים שהכרתי .
ולא , זו לא התחנפות. זו האמת...
יש המון דברים שעוד נשארו לי לכתוב - אבלזה לא לכאן.
אוהבת תמיד. ♥
אופיר.
2008 ... שלום לך ותודה.
3 שנים לבלוג.
בקרוב גם יומולדת 15 .
יש כלכך הרבה תוכניות ל 2009 .
שנה חדשה,
התחלות חדשות ..
ברוכה הבאה ובהצלחה -
2009 :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
