'' בשבילך אתן את הנשמה כמו חייל במלחמה .. ''

כל יום שמתחיל בטוב ,

תמיד מייגע ונגמר ברגע בסופו של דבר .

למה ?

כי הגירושים המפגרים של הורי ,

הורסים לי כל דבר טוב .

לחצי מהעולם .

3/4 מהילדים שאני מכירה ,

יש להם מחשב בחדר .

אחלה ,

ומה לי  ?

אין !

וזה לא הקטע למרות ש...

אמא שלי "לא" רואה אותי בכלל ,

כך היא טוענת ולכן היא לא רוצה שהדבר היחיד שגורר אותי לסלון,

זה המחשב .

ורק כך היא רואה אותי :S

נו אז מה ?

אני יבוא לפעמים למטבח ( P; )

ולסלון לומר שלום .

אני לא ייתקע בחדר .

מבטיחה !: D

- אני כבר 7 שנים גרה עם אמא שלי ,

אהע  , בוהו , די 1!

אני רואה את אבא שלי פעם בשבוע ,

אני מתגעגעת אליו ברמות בלתי ניתנות להמחשה או לתיאור .

אני חייה עם אמא שיש לה חבר ,

שתאכלס מה , הוא נחמד .

באמת מכל הלב .

אבל היא כמו זנב אחריו ,

הכל כי הוא אומר .

כמה שהוא עוזר לה ואוהב אותה , אני צריכה לסבול מזה ? .

- אני כמו מתווך בין הורי הגרושים .

מעבירה ביינהם מעטפות ,

מחפשת מי ייתן לי כסף לבר מצווה יום לפני ,

ואז אמא לא רוצה אני הולכת לאבא אבא אומר שאמא לא נותנת לי כסף בכלל ,

ואז הם מתחילים לריב .

בסוף הם מתעצבנים אחד על השני אמא/אבא נותנ/ת לי את הכסף ואחר כך כל העצבים עלי .

מה אין לי ערך לכסף?

לא אכפת לי !

מה אני מבקשת .

שיהיה לי מחשב בחדר ,

בשביל לדבר עם חברים ולא לראות כל יום את אמאלה והחבר שלה ?

אני אוהבת את החבר שלה ( רפי ) הוא גר איתנו והוא ממש עוזר לי  ולאחותי ולאמאשלי .

אבל כמה אני יכולה לסבול שאמא שלי הופכת להיות שפוטה שלו ,

ואפילו שהיא רוצה להגיד כן ,

אם רפי יגיד לא היא תטעון שהיא "תחשוב" ובסוף 85% שהיא תגיד לא .

לפי מה שאני יודעת הילדים לא אמורים לסבול בגלל גירושים .

אז למה אני רוב הזמן סובלת ><