מכתב לעצמי, חייבת.
אני קמה בבוקר,
מחפשת את עצמי.
את הכנות שבי , את האמת הזו שאני ככ' רוצה להכיר בעצמי.
אבל אני לעולם לא אדע מה אני, אם אני לא יחפש את האמת שבי.
אני רוצה אהבה,
ואני משקרת לעצמי , "את לא צריכה את מסתדרת יופי בלעדייה ".
אבל זה ככ' לא נכון,
וזה לא שאני אוהבת מישהו,
אתם יודעים.
אבל אני פשוט ככ' צריכה כתף של חבר.
אדם מיוחד כזה , נער שאני יודעת שהוא ואני זו א ה ב ה.
התרחיש הזה בבטן , ההתרגשות הרצון לעוד,(:
לדעת שמישהו אוהב אותי אהבת אמת ואני אוהבת אותו(:
אבל לא , אני ימשיך לשקר לעצמי שהכל בסדר.
אני ימשיך לשנוא את עצמי><
אפילו שיש לי כל כך הרבה חברים טובים , שאומרים לי כל יום כמה הם אוהבים אותי שזה מחמם את הלב,
שהם אומרים לי כמה אני מדהימה שזה ככ' כיף לשמוע שמישהו חושב עלייך אתזה.
אבל אני ימשיך להתכחש לעובדה שאני צריכה להיות פתוחה עם עצמי, ולאהוב את עצמי.:\
וזה קשה לאהוב את עצמך , במיוחד בגיל הזה שהכל עובר עלייך, כל ההתפתחות הזו והבגרות .
זה ככ לא פייר.
אני רוצה אהבה,
אני רוצה מטרה בחיים.
אני רוצה שתיראו מי אני באמת,
אני רוצה להיות יותר פתוחה לעצמי.
לכל דבר שאני ארצה.
אז רגע,
מה אני באמת אומרת עכשיו?
דף חדש..
כמה פעמים אפשר לומר דף חדש..
אז לא , זה לא דף חדש , זה אני החדשה המאושרת הפתוחה עם האת הזו שלעולם לא תצליח לחמוק מידיי.
תודה לכולכם3>
ותגיבו זה חשוב לי ולביטחון שלי על הבלוג הזה ,
אני לא רוצה לעזוב.