ועכשיו שלא נשאר כלום ,
יש הכי הרבה.3>
אין לי המון מה לכתוב,
החיים לא מיוחדים ככ' לצערי :|
אבל ביום חמישי נסענו לעלייה לתורה של בן דוד שלי החתיך (:
ואז נשארתי לישון שם ,
עוד לפניי שידעתי שיש שביתה.
היה ממש כיף ומצחיק [ :
ואז שחזרתי באתי למעייני החמודה ודיברנו והתנחלתי אצלה.
והיום היה סתם נחמד . ^^
אני לא יודעת למה ,
כל הפוסטים האלה של:נזכרים באלו שאהבנו שהם כבר אינם איתנו ,
עשה לי כזה עקיצה בלב.
כל הגעגועים האלה,
לאנשים הכי מדהימים בעולם.
שנלחמו לא רק על החיים שלהם ,
אלה גם על האושר של הקרובים שלהם ,
פתאום לא כאן.
ואז היום שרון המרכזת של פרוייקט יובלים שאלה אותי אם אני אוהבת לרקוד ,
כי היא ביקשה ממני את המערכת שעות שלי.. בשעות הצהריים שבהם אני בדר"כ רוקדת.
ואמרתי לה שכן , מאוד!
שאני רוקדת בשביל דודה שלי - רותי ז"ל שהאהבה הכי גדולה שלה הייתה לרקוד והיא נלקחה ממנה ובנוסף גם החיים נלקחו ממנה.
אבל שאני בעיקר רוקדת בשביל עצמי....
פתאום היה לי רגע כזה של עצב עמוק ,
זה באמת האנשים הכי טובים שהולכים.
אלו שאהבנו שהם כבר אינם איתנו ,
והרעים , זה באמת מה' הם נלקחו כי זה מגיע להם , אבל מה עם הטובים ? הארץ צריכה עוד אנשים כמוהם.
כשהמלאך מטייל בשמיים והמלאך מחפש כוכבים הוא רוצה לראות , להתעדכן אבל כבר אין לו עיניים לראות את האמת.
אז תגיד לי אתה ,
אני זאתי שצריכה לבכות פה ?;\
החברים שלי צריכים לבכות פה בגלל אובדן משלהם ? ;\
למה אנשים בכלל צריכים לבכות ? ;|
תבכה אתה ,
אניאיבדתי אהוב. אישה שהייתה בשבילי אדם ככ' ככ' חשוב.
אתה איבדת את הילד שלך ><
אז רק תנסה להבין ...
[ ה' הוא אבי ישראל ובכן הוא גם האבא שלנו לפי התורה. ]
אני באמת מעדיפה לסיים את הפוסט הזה בטוב.
שנה טובה(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
