כן...
הפוסטים קצרים בזמן האחרון.
אבל אין לי הרבה מה לכתוב , כלום לא משתנה..
המצב רוח כמו נדנדה , פעם ירוד ופעם גבוה.
והכל כך מסובך!
' הרבה פנים לי יש
לפעמים אני חושש
כמו כל אחד אני יכול
להיפגע וליפול
הרבה פנים
גלים גלים בים גועש
אני חוזר אל קו החוף הטוב יותר
בתוך ליבי לא מוותר '
וואו.
הייתי היום במודרני ,
וממש נהנתי (:
המצאנו ריקוד אני הילה ולירון ,
ויצא ממש נחמד , לפחות יצאתי עם חיוך..
ואז הלכתי ללב המפרץ עם אחותי ואבא שלי ,
לקנות דברים לאחותי.
היא נוסעת עוד 10 ימים לדרום אמריקה לחצי שנה \:
הכל מבולבל אבל הגשם ,
והרעש והריח של החורף ,
והטיפות על החלון בחדר ,
והמיים על הפנים שנוטפים ללא הפסקה ,
השלוליות הגדולות על הכביש ,
והטעם.
הטעם של הגשם..
שיכול להשכיח ממך כל נצר של כאב ,
רק הסתכלתי לשמיים,
והכל נעלם.
הרצון לבכות ולברוח התפוגג ,
פשוט התעמקתי בשמיים.
בכל האלמנטים שהחורף מחדיר בנו ,
והקשת בענן על שלולית במדרכה,
נטעה בי תקווה.
ועכשיו..זה רחוק מדיי לומר שהכל התסדר ,
אבל החלומות כבר לא נראים מתישים כמו פעם...עכשיו הכל תלוי בי (:
הרבה פנים לי יש ,
אבל אני כבר לא חושש [=
