בתוך כל הצדק בעולם ,
היה נמאס לי לחכות.
חיכיתי וחיכיתי ,
והיה נמאס לי לבכות.
אתה אחד ששווה כל דמעה שירדה מעיניי הפגועות,
אבל בטח אני אחת שבכתה כמו כל האחרות. (?)
ואולי אתה האיש שיכול להסב לי אושר יותר מכל אחד אחר שאני אהבתי מעולם ,
ואולי עם הסיכוי הקטן שנשאר נוכל לאהוב כמו כולם.
אני אף פעם לא איבדתי תקווה ,
נשארתי מאושרת. כי אני חושבת שמגיע לי להיות מאושרת בדיוק כמו כולם ,
וזה שבכיתי לא מבדיל אותי מאף אחד.
זה שנפגעתי , לא הופך אותי לרגישה מדיי.
וזה שהזלתי דמעה כי הייתה חסרה לי תקווה להמשיך , זה לא אומר שהפסקתי להיות מאושרת.
זה אומר שבאמצע מבוך מסובך שנקרא החיים , מצאתי תבונה. שהדריכה אותי להמשיך הלאה ולא להפסיק להאמין באהבה!
אתה לא יותר מדיי רחוק ממני , אתה קרוב אליי ,
ואולי עצם זה שיש בנינו קרבה מסויימת זה הדבר שגורם לי לפעמים להסתכל עליינו , עלייך , על האהבה הזו בצורה שונה ממה שאני צריכה לראות.
אבל אני מאוהבת, ואין בזה שום דבר רע.
מותר לי לבכות ולפרוק את כאבי ,
מותר לי לצחוק ולחייך כי טוב לי.
מותר לי לחשוב עלייך , כי המחשבות הן - שלי -
ואני לא נפגעת ,
אני לא מתמסרת אלייך לפני שהספקתי להתמסר לעצמי.
אני ממשיכה לאהוב, וממשיכה לקוות.
והחיוך שלך...ממשיך להאיר עולמותD:
איה ותובי היה כיף333>
אופירי ,
מאוהבת רגישה אבל ממשיכה הלאה עם חיוך סמיילי עננננננננננננננק!
יערולי , תודה על הכל. אני הכי שמחה בעולם שהתקרבנו (:
ושירוליישן , גם לך. תודה ענקית גם לך על הכל , תודה על זה שאפילו שלא הפסקתי לבכות לך ביידים, היית שם בשבילי(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
