"יש לקבל את החיים כמו שהם ולהפיק מהם את המירב"

עוד שנה.

חשבתי על זה היום, האם זה אומר לי משהו.

התבגרתי?

אני לא חושבת שזה עובד ככה, בבום מתבגרים בשנה. אז נכון, התבגרתי ממש מתחילת ח'. אבל לא כרגע. אני בדיוק כמו אתמול. ואני אשאר ככה גם מחר. שנה הבאה.

אבל בכל זאת, השתנתי?

אני מקווה. אני מקווה שבזמן האחרון, באמת הצלחתי לשים לב למה שאני אומרת, ולהקשיב לאחרים יותר.

כתה ח', וביחוד הקיץ, היה הזמן הכי טוב בחיים שלי. בכדוריד, נהנתי מכל רגע, ובתנועה, ממש הרגשתי שהקבוצה הלכה לאנשהו. ממש התגבשנו. בקייצת, בטיול מים, בחייצת... היינו יחד. וזה נפלא

לי כתב שהוא הולך לבית כנסת.

ואו. זה כל כך רחוק ממני.

בכלל, בז'-ח', הבנים עלו לתורה, ואצל חלקם ממש אפשר לראות שזה עשה להם משהו. לי, אורי...

אז אם הייתי עולה לתורה, גם אני הייתי רוצה ללכת לבית כנסת?

אם הייתי לומדת על הכל, על המסורת, הייתי מרגישה יותר מחוברת לזה?

הייתי ממש משתנה, כמו אורי למשל? אורי, שבתחילת ז' התווכח תמיד בשעורי תנ"כ, על זה שזה לא הגיוני, וכמה וכמה פעמים הצהיר על עצמו כאתאיסט? אורי, שכמעט כל שיעור תנ"כ שבו המורה אומרת משהו על ההיבט החילוני של הסיפור, מתחיל לצעוק עליה?

אני לא חושבת.

אני ממש לא מרגישה את עצמי פה.

אז נכון, חופש, ומבצע תפוח בדבש, אבל עדיין.

למה?

כי לפני איזה אלפיים שנה איזה אחד אמר שהוא שומע מישהו?

אני לא יודעת.

יואו.אני ממש לא יודעת

אה  והתחילו הלימודים זה חרא אבל לומדים רק שעה אחת ערבית הזנה, זה טוב...

אממ ואני אעדכן כשאני אהיה קצת יותר ערה

ליל"ט כפרות