"אנו מנהלים את חיי היום יום שלנו מבלי להבין כמעט מאומה מן העולם הסובב אותנו. כמעט שאיננו מקדישים מחשבה למנגנון המפיק את אור השמש שבזכותו קיימים החיים, לכבידה המצמידה אותנו לקרקע, שבלעדייה היינו מתעופפים ישר לחלל, או לאטומים שמהם אנו בנויים ושביציבותם אנו בתלויים ביסודו של דבר.
מלבד הילדים (שאין בהם די בינה שלא לשאול את השאלות החשובות באמת), מעטים מאיתנו מקדישים זמן לשאלה מדוע הטבע הוא כפי שהוא; מניין בא הקוסמוס או אולי היה בנמצא מאז ומתמיד; האם הזמן יתחיל לזרום לאחור יום אחד, והתוצאה תקדם לסיבה; והאם יש גבולות סופיים למה שבני אדם מסוגלים לדעת. יש אפילו ילדים- הכרתי אחדים מהם- המבקשים לדעת איך נראה חור שחור; מהי חתיכת החומר הקטנה ביותר; מדוע אנו זוכרים את העבר ולא את העתיד; כיצד זה שבראשית היה תוהו ובוהו ואילו כיום, נראה שיש סדר; ומדוע יש בכלל יקום?
בחברתנו, עדיין רגילים הורים ומורים להשיב על רוב השאלות האלה במשיכת כתפיים או בהפניית השואל למושגים דתיים מעורפלים. אחדים חשים שלא בנוח עם שאלות כאלה, משום שהן חושפות באורח כה בוטה את מגבלות ההבנה האנושית.
אבל סקרנות מעין זו דרבנה את הפילוסופיה והמדע מאז ומתמיד מספר הולך וגדל של אנשים מבוגרים מוכנים לשאול שאלות ממין זה, ומפעם לפעם הם מקבלים תשובות מרעישות.
אנו, המצויים במרחק שווה בין האטומים לכוכבים, הולכים ומרחיבים את אופקי חקירתנו, החובקים את הקטן מאוד ואת הגדול מאוד." (-סטיבן הוקינג)
רק היום דברנו עם רונן בכיתה על אלוהות מקומית או אוניברסלית.
איך זה קשור?- הדת הייתה מוצאת לכל ה'שאלות הלא פתורות' האלה בהגדרה הזאת, תשובה. ותשובה סתמית ולא נכונה, העיקר חשובה ההתחזקות.
האם זה באמת הגיוני ללכת כל יום להעתק מינימלי ופשוט למשהו כ"כ אדיר כמו בית מקדש בימי קדם, כדי להתפלל?
האם זה באמת הגיוני לנשק ולשים פתקים בתוך קיר ענק שרק הסמליות שלו גורמת לאנשים להעריץ ולהוקיר אותו?
האם זה באמת חיוני לאדם רנדומלי להמין במשהו שאין לו הוכחות מאשר להאמין בעצמו?
הרי אדם מאמין משנה את כל סדר היום, החיים שלו להשתעבדות לדת, לדבר שכביכול יעזור לו או ימצא לו את התשובה אותה הוא מחפש כ"כ הרבה זמן.
אחרי איזה תשובות בדיוק? אחרי מניעת הצרכים הפיזיים או אחרי מה שהעם בוחר?
אחרי כפייה דתית מבחינה משפחתית או חברתית או אחרי מימוש עצמי?
אחרי הכול, איך אדם יכול לשים את כל הכוח שלו את כל הנשמה שלו בדבר שיש בו הכול חוץ מבסיס?
איך אדם יכול להאמין ולקרוא ולהתפלל מתוך קובץ דפים?
למה אדם אינו יכול לחפש ולרדוף את עצמו בשביל התשובות שלו?
למה?
אפשר להגיד שאני מתחרפנת מזה מאוד, אני לא רוצה לכפות את האמונה ואת הדרך חיים שלי על אנשים אבל אני באמת רוצה לנהל שיחה אמיתית עם אדם מאמין מתישהו כדי להבין על מה הוא חשוב, מה המחסומים שלו, למה הוא נחסם?
אני לא רוצה לשנות אני רוצה לגרום לאדם להבחים בנקודות מבט שונות, לתת לו חומר למחשבה,
ל ה י פ ת ח .
מגבלות ההבנה האנושית לא נגמרות בחוסר הבנה, רצון או יכולת ללמוד על העולם, היקום מסביב,
אלא להיות פתוח להבין ולהקשיב לשונה, לאחר, בכל צורה שהיא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
