לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


slowly breaking through the daylight

כינוי: 

בת: 32

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2009

משולש ברמודה


All around me are familiar faces
Worn out places, worn out faces
Bright and early for their daily races
Goin' nowhere, goin' nowhere
Their tears are fillin' up their glasses
No expression, no expression
Hide my head I want to drown my sorrow
No tomorrow, no tomorrow

And I find it kind of funny
I find it kind of sad
The dreams in which I'm dyin'
Are the best I've ever had

I find it hard to tell you
'Cause I find it hard to take
When people run in circles
It's a very, very
Mad world, mad world
Mad world, mad world

 

היי ילד יקר שלי,

אני לא מפסיקה לחשוב ולנסות לגרום לימים כבר לעבור, עוד חודש עוד קצת, עוד טיפה...

אני מפחדת קצת שאולי תשכח והאדרנלין של לפגוש אותי לא יהיה גבוה כ"כ, אתה יכול להבין אני בטוחה.

אני תמיד חושבת עלייך לפני שאני הולכת לישון ואז נרדמת בלחבק את הכרית שלי, אין לה את אותו המרקם כמו שלך, המרקם שלך מדהים.

חשבתי אתמול, וחשבתי ולא הצלחתי להפסיק... חשבתי על הקיץ הראשון שהכרנו, ועל הלילה הראשון שהיינו ביחד, ועל הלילה הראשון שהיינו כבר יחד בקיץ הקודם ולאן יצאנו, ועם מי היינו, וכמה רבנו.

וואו כמה שאני אהבתי את הריבים בינינו, מבחינתך הם היו ככל ריבים כנראה, אבל בשבילי זה היה כמו להוציא ממך את הרגש והאכפתיות של לדעת שאתה שם גם פיזית. וכשיצאתי מהדלת של הבית של סבתא שלך, וכיצאתי מהשער של הגדר ופניתי ימינה והלכתי והלכתי עד לתחנת אוטובוס שיבוא- קיוויתי שאתה תרוץ אחריי שתימנע ממני ללכת, שתרים לי את הראש דרך הסנטר ותגרום לי להסתכל עלייך, כי היה קשה לי להסתכל עלייך, הבושה של המעשים הילדותיים שלי.

ואתה לא ויתרת, ורצת ורצת ורצת, בין אם ממש אחריי כי ידעת שהפעם אני באמת אברח לבין לקחת את הזמן או לוותר ולומר לעצמך שאני אחזור ומיד להסתובב ושוב לרוץ...

אני באמת זוכרת המון דברים, אפרוח שלי, אני באמת זוכרת, אני זוכרת את היום בו היינו אמרוים להיפגש בתחנת רכבת. לפני שהגעת ישבתי על הרצפה המטונפת וקראתי, ושמעתי הכל גם אם לא הקשבתי, מכוניות סואנות על הכביש, עצירת הרכבת על פסיה, אנשים משוחחים וצועקים, וברגע בו אתה הגעת הכל נדם, רק החיוך שלך וקצב פעימות הלב שלך נשמעו לי, היית כ"כ יפה, עם הבגדים השחורים והשיער הבלונדיני הארוך שכיסה לך שלושה רבעים מהפנים. הרגע הכי טוב שלי היה שבו הזזתי את השיער ממך וראיתי את העיניים הטובות שלך, העיניים שלי, חייכת שוב, היה לי דחף לנשק אותן אבל עדיין פחדתי מהתגובות לא הרגשתי בנוח לצערי, אולי היית מרגיש שאני יותר רוצה, יותר אוהבת, למרות שזה בלתי אפשרי.

משם הכל התעורר במכה אחת, ושוב שמענו אנשים, מכוניות צופרות, רכבות מגיעות והולכות, הכל ממשיך גם בלעדינו-אבל למי אכפת?

הובלנו אחד את השני בזרועות הרחק משם, כבר לא זכור לי לאן, זה לא משנה-היינו יחד כל אותו הזמן הזה. אחרי כמה שעות שבנו לאותה תחנה, הרכבת דממה על פסיה, האנשים השתתקו ממהרים הביתה, ואנחנו ישבנו שם, היינו בקצב אחר, שתינו את הבריזר שלנו והצטלמנו, כי רצינו לחבר את עצמנו ביחד, חייכנו וצחקנו והעלנו נוסטלגיות ישנות. כשכבר נהיה מאוחר בשבילנו, עלינו על אוטובוס לבית של סבתא שלך, וכשנכנסנו עלו בי געגועים למרתף שלך, למרתף שקיוויתי שבו נהיה כל הקיץ, מקום רק שלנו שלא נצטרך לדאוג שיפריעו לנו כי נהיה לבד לגמרי.

נכנסנו חדר, והצעת לי את המיטה, שלי ופז התקשרו עלייך וביקשו שתבוא באותו היום למיתר, ואתה המצאת תירוצים שאתה לא יכול למרות שפשוט...רצית להישאר איתי.

כשדיברת בטלפון דרך החלון, אני החלפתי בגדים ולא הבחנת בי, לבשתי פיג'מה את אותה הפיג'מה שמאז אתה כ"כ אוהב, והתיישבתי בין המיטה לשמיכה, התכסיתי כי היה לי קר כל הימים האלו, ובלילה הזה אסור שיהיה לי קר יותר.

כשסיימת לדבר בטלפון נאנחת,והסתובבת לכיווני ונעצרת, בקושי נשמת, חייכת והתיישבת לידי, אמרת שאתה מצטער, ליטפתי את הפנים שלך והתיישבתי עלייך,מולך, התנשקנו שעות, כל הזמן. הדלת חרקה ונלחצנו, הדלת שוב חרקה וכבר צחקנו, ידענו שאין שם אף אחד מלבדנו. הלילה הזה היה מן טריק של זמן אני יודעת, זה לא באמת קרה, זה יותר מדי טוב בשבילי בכדי שזה יקרה, זה היה מן משולש ברמודה שהגיע לכאן מהאוקיינוס השקט ועשה מוזרויות בזמן שלנו...זה היה טוב מדי, ולי לא יכול להיות טוב מדי, מתרגלים.

נאלצת להשאיר אותי לישון לבד, היית חייב, ניסית להתעקש אבל לא יכולת לעשות כלום, ישנתי לבד שוב, וכשקמתי רק רצתי לחדר השני לראות אותך, אם אתה עדיין שם, פחדתי שתברח שתיעלם, שתתינדף שמשולש ברמודה יקח אותך איתו חזרה לאוקיינוס, אבל, אתה, אתה היית שם לא הלכת...נשארת שם, ותמיד תישאר.

אני אוהבת אותך. יותר מהחיים עצמם.


I think I have to give you something

and more than words

it's that something,

so, I show you my dreams

to look through your screams

wo'nt you just be,

because I'm what you see

 

♥♥♥

 

come on in

I've gotta tell you what a state i'm in

Iv'e gotta tell you in my loudest touns

that i started looking for a warning sign.

When the truth is that I miss you

Yeah the truth is that i miss you

so

נכתב על ידי , 25/5/2009 06:53  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סנופקין ב-1/6/2009 22:47
 



עד האין סוף ומעבר לו...אם קיים אחד כזה. (אל תלך)


אין לי שום כוונה אחרת מלהגיד שהלוואי שהייתי עפה מכאן

הייתי בטוחה שמצאתי את המקום אליו אני שייכת, אבל אני מרגישה כאילו משתמשים בי כאן

ולא לטובה.

Rape Me

לו"ז- 6:00 AM- יוגה

      9:00 AM- גיליתי שאני אישה בסופו של דבר

      10:00 AM- לקחתי שני נורופון

     11:00 AM- שרוני ושייטן עש לי רייקי

     14:00 PM- הלכתי לקנות לימונים (וליקריץ דובדבן)

      19:30 PM- לקחתי 5 'קל-בטן'

     21:44 PM ועד האין סוף ומעבר לו- מתמרמרת.

 

 

אפילו לא בא לי על המסיבת עדן לוריד מחר, אפלו זה לא בא לי, אז יש דבר כלשהו שדווקא כן יהיה לי מצב רוח בשבילו? אני לא חושבת.

הרבה חרא אופף אותי ואני ממורמרת יותר מתמיד, הבטן כואבת, הראש מלא סרטים גרועים, המוזיקה גם נשמעת מדכאת יותר, וקשה לחשוב על משהו שישמח אותי.

אפילו אתה לא עזרת, ברחתי מהבית בללכת לבי"ס, ברחתי מללכת לבי"ס כשהלכתי לחברים, ברחתי מהחברים חזרה הביתה כדי להיות איתך, וגם אתה נתת לי בראש.

מה אומרים למישהו שרוצה למות? 'הכל יהיה טוב יותר מחר'? אני לא חושבת... להגיד לי שאני לא משקיעה מספיק שאני לא עושה מספיק, ועוד הרבה מספיקים בין היתר- לא משפר לי את המצב רוח,בוודאות.

 

לו"ז- 8:30 AM- אינטגרל יוגה

      11:00 AM- נווה מבטח עד הבוקר.

 

"...להשאיר מכתב קטן,                                                 לפחות לומר, שלא אכפת לי כבר                          להתרסק אל תוך הקיר,

לא התעקשתי,                                                             מאנשים שמתרגשים מכל דבר.                           לא כל-כך בא לי,

למרות שכן קישקשתי,                                                                                                                     למרות שזה יצא לי,

משהו לא מובן,                                                                                                                               דווקא יום סביר,

לא שביקשתי נורא                                                                                                                          לא שחבל לי פתאום

להסביר מה קרה,                                                                                                                            ללכת עוד היום,

אבל כיוון שהיום אני עוזב את המקום,                                                                                                   אבל בתור הלחוץ

זה נשמע לי                                                                                                                                   שמחכה עד הפיצוץ

מינימאלי,                                                                                                                                      זה נשמע לי אידיאלי

לפחות לומר שלום                                                                                                                           לפחות נעים בחוץ."

 

 

,Hate me

do it and do it again

,Waste me

rape me my friend

אבל אל תלך.


 

נכתב על ידי , 21/5/2009 21:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

16,653
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMei Lazarov אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mei Lazarov ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)