איליה ...
נסיך שלי , יפה שלי , חיימשלי , אהבה שלי , פיצפון שלי , קטנטון , פשוש , כפראצ'קה שלי ,
חייל שלי , נשמה שלי , חתיך שלי , החצי שלי , האחד , מדהים שלי , חמוד שלי ,
חולשתי , לב שלי , עיניים שלי , פיצ'ו שלי , פשושון , פיצקי , אהוב שלי ... לא מאמינה שזהו זה.
הרגעים שעברנו ביחד ... יחרטו לנצח בליבי ובזיכרונותיי .
אהבתי אותך לא בגלל הדברים שהרגשתי כלפייך אלא בגלל מי שהייתי כשהייתי איתך ...
הדרך שבה אהבת אותי , התייחסת אליי , נישקת אותי , הקרבת בשבילי דברים , המילים שאמרת לי ,
הרגעים הקסומים האלה שאני בחיים לא אשכח ... היו רק איתך .
כל הרגעים האלה קשורים בך ... בך ... נסיך שלי .
אהבה שלי ... כל הרגעים שחיבקתי והבטתי בעינייך וחייכתי ... בין נשיקה לנשיקה ...
חייכתי כי המחשבה שאני מנשקת אותך העלתה בי חיוך ...
כי הלב קדח !!! מרוב אושר ... וזה היה טבעי !!!
הבנתי שזכיתי במיליון שלי כשהתחלנו לצאת .
בחיים לא חשבתי שיש בך כל כך הרבה מעבר למה שנראה מעל פני השטח ...
היית כל כך מסקרן ... מעניין ... עם אחד החיוכים הכי סקסיים שפגשתי ... החיוך הזה ... החיוך הזה ... שהטריף אותי .
ולפעמים היה נראה לי כאילו ... אלוהים ... אלוהים שבשמיים , שלח אותך אליי ... כי הוא ייצר אותך במיוחד בשבילי .
התאמנו כמו כפפה !!! היינו מושלמים אחד בשביל השני ... כך חשבתי בהתחלה ...
הבנו אחד את השני ממבט אחד ... תגיד שלא ... :)
אני עוד זוכרת את הצחוקים שהיו מתגלגלים אצלך ברכב בינינו ... רק אני ... ואתה .
הדברים המשוגעים שהיינו עושים ביחד ... חחחח בשטח ^^ , בבית שלי , הנסיעה המשוגעת שלנו באמצע הלילה כשאני
עוד נהגת חדשה ללא ביטוח .... בחרתי לנסוע רק איתך ... כי רציתי שנזכור את הרגע הזה ... לתמיד .
ועד היום ... אני נזכרת ברגע הזה ונחנקת מרוב חיוך ורגשות חמות בבטן ... חחח ... "ריטה אני לא יודע מה יותר חזק
רועד אצלי הביצים או הלב" חחחח .... זוכר ... ?
בשנה היית לי לחמצן .
בגלל זה כל כך אהבתי למשוע את השיר "החמצן שלי" ... כי הייתי נחנקת מדמעות כשהיית נוסע לבסיס ... וזה השיר שהיה
מזכיר לי עד כמה קשה לי בלעדייך להעביר את היומיום שלי ... "זיקוקים" השיר שלנו ... השיר שלנו ... תמיד ישאר "שלנו"...
רק שלי ושלך ... אפ'חד לא יקח את מקומך בליבי. בחיים ... אני לא יתן לזה לקרות .
אהבתי כמו מטורפת !!! עד כדי כך שכשאמרת לי בצחוק "אני רוצה להיפרד" התחלתי לבכות ... וידעתי שאתה צוחק ...
אבל לא יכולתי לעצור את הבכי ... כאילו ... אני לא יודעת איך להסביר אתזה.
הראש ידע ... אבל הגוף והלב ... דיברו בשל עצמם מבלי שום קשר לראש .
סלחתי על דברים שאפ'חת לא הייתה סולחת עליהם מבלי איזו שהיא נקמה (תאמינו לי , שאלתי כמה וכמה) ...
"לא מרגיש כלום לא אליך ולא לקשר" ... בכיתי וסלחתי (באותו היום) .
"אני רוצה להיפרד ממך ... מאמי ? את הרי יודעת שבבוקר מה שאמרת ? צחקתי , נכון ?" ... בכיתי אבל סלחתי (כעבור יומיים).
"יצאתי עם אנה לאכול גלידה ב-12 בלילה ... ועכשיו אנחנו מתחממים באוטו כי קר בחוץ :)" ... כעסתי אבל סלחתי (כעבור יומיים).
"אני רואה אותך בתור ידידה" ... זה שרט את ליבי אבל השלמתי עם הפרידה הזו ... (כעבור שבועיים חזרנו).
"חבל שבאתי איתך לבר אני ולושה היינו מתחילים עם כל הכוסיות שלבד יושבים מאחורינו" ... זה מחץ לי את הלב אבל הבלגתי (באותה הדקה).
"עדיף שהייתי סוגר" ... כעסתי אבל שתקתי (לא סלחתי)
"אני לא יכול לדמיין לעצמי להתעורר עם אותה האחת כל החיים ... אני לא בנוי לחתונה" ... העציב אותי כי התעוררנו בדיוק ביחד (סלחתי ישר).
קרו הרבה דברים ...
אבל סלחתי.
על כולם .
שנה שלמה .... סלחתי.
ועכשיו ... אץה כנראה בחיים לא תסלח לי.
כי התכתבנו עם מישו בפייסבוק ... מישו שלא אמר כלום בשבילי ...