אף פעם לא הבטחתי לך שאהיה שלך,
ואת ידעת זאת כל הזמן ובכל זאת תמיד חזרת.
אף פעם לא שיקרתי ואמרתי שאני אוהב,
אמרתי המון דברים אחרים אבל אף פעם לא דיברתי על אהבה שבאה מבפנים.
וגם את אף פעם לא העזת להגיד שאת אוהבת,
שאת רוצה יותר ממה שיש עכשיו, שאת רוצה שנהיה זוג רגיל ולא תמיד בתהליכים.
אני לא רוצה שתיפגעי כי את באמת חשובה לי, ואם נפגעת אני מצטער
יש פשוט דברים שהם מעבר לשליטתי.
ואני לא יכול להגיד ללב מה לעשות ואיך לפעול, את יודעת איך זה
יש לו רצונות משלו.
אני האמנתי שאתאהב, ואני גם יודע שאאמנת באותו דבר
ואני נורא מצטער שזה לא קרה.
ומה עושים מכאן, לאן ממשיכים, האם נצטרך לנתק את הקשרים?
כל אלו שאלות שעולות וצצות לי בראש, ואני בטוח שגם לך.
ואין לי מושג מה אני רוצה או מה את רוצה
וזה הכל כלכך מבלבל...
אני לא יודעת מה עוד להגיד
חוצמזה שבסוף הכל יסתדר.....
כי הזמן יעשה את שלו בשביל שנינו, פשוט צריך להאמין.
אני לא יודע מה יקרה עכשיו ואם בכלל נמשיך לשמור על קשר
אבל שתדעי שאת מאוד חשובה לי
ואף פעם לא התכוונתי שתפגעי!
אז זהו... אם אין לך את האומץ להגיד לי הכל כמו שזה עכשיו
אני אדבר בשימך, כי אני יודעת מה קורה סביב, מזמן אני כבר לא תמימה.
כמה שזה היה כואב לי לרשום את זה אני יודעת שזאת האמת
פשוט חבל שאתה לא מסוגל להגיד לי את זה.
אני מצטערת שהרסתי לך את התוכניות להמשיך בקשר כמו שהוא,
אבל מה ליעשות שברת לי את הלב, יש גבול עד כמה שאדם יכול לספוג.
אז שיהיו לך חיים נפלאים,
ואני מקווה שגם לי יהיו כאלו
ואני יודעת שלא ננתק את הקשר
פשוט צריך לעשות הפסקה ולתת לפצעים להחלים ולזמן לרפא
אלו טעויות שאני אלמד מהן בתקווה שלא אחזור עליהן...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
