אז אחרי הרבה זמן שלא כתבתי
הנה זה בא...
הבעיות
קודם כל אני וחבר שלי עדיין יחד
כבר תשעה חודשים אוטוטו
ובואו נגיד שחוץ ממני אין לו אף אחד
הוא לא אוהב אף אחד מהבנים בשכבה
ואת האמת שבצדק...
כולם ערסים חארות
ואם אני עם חברות שלי אז אני רואה אותו לבד
או עם חננות
וזה כואב לי
אולי גם כי מה יגידו
אבל גם כי
אין לו חברים
זה עצוב
לי
ולו
אין לא את מי לשתף
אין לו עם מי להסתובב
לא רק זה
הוא גם לומד מקצוע שהוא לא אוהב
בגלל אמא שלו
היא מכריחה אותו
הוא רוצה קולנוע
והיא מחריכה אותו מדעי המחשב
וזה להיות בבצפר עד 5
וזה חרא
והיא לא מקשיבה לו
היא כלבה אמיתית
אני שונאת אותה!
היא בכלל לא יודעת מה הולך אצלה בבית
מכורה לעבודה
והיא לא שמה לב שהבן שלה מתכנן לברוח מהבית כבר מכיתה ו'
אף פעם לא שואלת מה איתו
ומה הוא מרגיש
רודנת
ונדפקים לו החיים
במשך שלוש שניים הוא יצטרך ללמוד משהו שהוא לא אוהב
ולא מתעניין בו
בגללה
ולא רק זה אנחנו כבר 9 חודשים ביחד
וכל פעם שאני באה לשם אני כמו אוויר
היא אומרת לי היי
וגם לא תמיד
וזהו זה
אף פעם לא שאלה אותי כלום
לא יחס
אף פעם לא הזמינה אותי לארוחת ערב
פשוט כלום
!!!
כל כך עצוב לו בזמן האחרון
זה עושה עצוב גם לי
:(
אין לו חברים
אמא שלו כלבה
(אמיתית)
הוא כל היום בדיכאון
אמא שלו קראה לו סוציופת
שכנארה זה אחד ששונא את החברה
ובעלה קרא לו חנון
הם מתיחסים אליו כמו אל זבל
ונמאס לי לראות את זה
:(
תגובות:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
