so close no matter how far

וואו, כמה זמן לא כתבתי...

אתמול בלילה חשבתי הרבה, לא הצלחתי להירדם.. ממש רציתי לכתוב, לא היה לי אפילו דף ועט לידי.

לעניינינו, אני מתחתנת באוגוסט הקרוב... אני מאוהבת בבן אדם הנכון הפעם... לא באחד שיפגע בי או ינצל אותי או לא יידע להיות גבר.

כן, אפילו כשאני מחפשת בפייסבוק את השם שלו אני מחפשת את הכינוי "אהובי היקר", למרות שיש לו שם.

אך תמיד תהיה לי עננה מעל ראשי, עננה של הגשמת פנטזיה, או אי סגירת מעגל, אני באמת לא יודעת איך לקרוא לזה...

אתם זוכרים את הבחור ההוא, אני מניחה שלא, אולי מעטים שלעתים מתעדכנים בבלוג הלא פופולרי שלי.

הדס, אולי את תזכרי את הבנאדם שבכיתי כל כך הרבה בגללו... (אולי זו הדרך שלי לספר לך דברים) דרך הבלוג הזה..

אז כן הוא מופיע לי בפנטזיות עלומות שם... ואין לי טיפת רגש אליו, חוץ מתחושת החמצת הפנטזיה/ או אולי שלא גרמתי לו לקנא לי מספיק מאז נפרדנו...

אני לא מנסה לשכנע פה אף אחד או את עצמי שאני אוהבת את הבנאדם שאיתו אני אתחתן באוגוסט... אני יודעת שאני אוהבת אותו, אהבה נכונה, כנה וטובה לי ולו.. ללא שקרים, ללא מסכות זוהי אהבת חיי...

במעבר חד זה, אין לאף אחד מושג כמה התרגשות זו חתונה...

אז מזל טוב לי ולבעלי לעתיד...

אוהבת אתכם מאודדדדדד...