פחות כואב שיש מישהו חדש, פחות כואב לא לדבר איתו ולחשוב עליו.
הכרתי מישהו מקסים- אבי, כמה מפתיע קטן ממני. כבר אמרתי לכם שאני צריכה לפתוח גנון?
הוא מותק של בחור, והוא די משתווה אליו ואף טוב ממנו בהרבה דרכים ובהרבה מובנים, הוא באמת מקסים.
הוא חתיך בטירוף, חכם, מצחיק, שנון ביותר... הקודם היה די ערס...
עצוב היה לי לשמוע מה הוא עושה עכשיו אחרי שהשתחרר מהצבא, שהוא הולך בדרכי אחיו הגדול ולא מפתח את מי שהוא. כשהייתי איתו ניסיתי להניא אותו מלעשות שטויות, עצוב לי לדעת שהוא מתעסק בדברים לא "כשרים".
כן הוא היה בנאדם ישר, אבל הוא הפך למין מאפיונר שכזה, פשוט גועל נפש!!!
אני כל כך כועסת עליו, כי חשבתי שאולי אני לימדתי אותו משהו על החיים.
לפני שרציתי להשתחרר מהצבא מצאתי עבודה במין יחידה מיוחדת, והוא לא הסכים לי להיכנס אליה אולי מהסיבה הזו...
אני מתגעגעת אליו, ורוצה לתת לו סטירה שיתעורר מהחלום המטומטם שכך אפשר להתעשר, הוא כנראה לא הבין שבנאדם עשיר הוא אחד שיש לו את מה שהוא צריך בחיים ולא הרבה כסף.
עכשיו אני עם מישהו חדש שגורם לי להרגיש טוב עם עצמי ועם כל הפאקים שיש בי, הוא אחד החמודים, אני מקווה שאתה לא תיזכר פתאום ותהרוס לי הכל, כמו שידעת תמיד.
עזבתי אותך לצמיתות, לא מעוניינת בשום קשר איתך במיוחד לאחר מה ששמעתי- אפילו לא בזיכרון בך, עכשיו אני שלו...