היום למדתי שיש הרבה דברים שהם
מחלה.
יש לי אימא
שאני אוהבת
אבל קשה לי איתה.
לאימא שלי יש מחלה
היא לא יכולה לשמור אנשים לידה
לפחות לא לאורך זמן
והיא לא יכולה להעריך מה שיש לה
או מה עושים בשבילה
וכמה אוהבים אותה
היא כבר שנים שקועה בעצבות
בשקרים שהיא מאכילה את עצמה
ברחמיים עצמיים
ואומללות
ואני לא יכולה לעזור לה
וכל ניסיון שלי היא לא תעריך, ולא ישנה
ואם אני אצליח לשמח אותה למעט
אחרי שבוע זה יישכח
והיא תישאר אומללה.
יום אחד היא תמות,
כשהיא לגמרי לבד,
אומללה ועצובה
בתחושה שהילדים שלה זנחו אותה,
ולי תמיד יהיה עצב בלב שאימא שלי לא ידעה שאני כן אוהבת אותה
רק כי היא לא יכלה לראות.