היה ערבנות במחנה,

אומנם היינו רק ספיר, אריאל כחל ואני, אבל היה ממש כייף,

הרבה יותר טוב מהעשן של כל האלה מסביב,

ופיצה זה המאכל המסורתי של החג, העיקר שהתלהבנו על עצמנו כמה אנחנו רעבות ושנוכל המווון

וכל אחת אכלה בערך שמינית ממה שהיא אמרה.

צריך לעשות דברים כאלה יותר,

ובמיוחד מסיבת גלגל"צ למלאןןן אנשים.

כבר נמאס לי לכתוב פה,

זה כזה לא חשוב

ואני כלכך צריכה עכשיו ללמוד למתכונת בהיסטוריה ובמתמ'.

וואטאבר, שיגעו אותי כבר עם הלעשות שנת הדרכה שנייה,

אני לא יודעת כלום.

תהיו יפים, תאכלו תפוחיאדמה

איזה קטע, כבר יום שישי :ם

מחקתי

איזה כייף היה בבי"ח, פשוט תענוג.

אנטיביוטיקה ישר לתוך הוריד שגורמת לך בחילה נוראית שלוש פעמים ביום וחומר נוגד קרישה בוריד הפתוח זה שוס עולם,

חלומו של כל ילד, גם הרדמה מלאה ותרביות דם זה אחת ממשאלות הילדות שלי.

גם האוכל פשוט גורמה, מזל שהביאו לי הרבה שוקולדים,

והכי מעודד זה פשוט להסתכל מסביבך ולראות כאלה תינוקות מסכנולים בני חודשיים במצב הרבה יותר גרוע.

חצי הכוס המלאה D:

אבל העיקר שעכשיו אני בבית, ועל הצמיד אשפוז שלי כתוב שאני בת 5

שיואו, כמה זמן לא שמעתי גלגל"צ. יומטוב.