הפנטזיות של לונה
לכולם יש פנטזיות, בוא תקראו את שלי |
| 2/2007
פרק ח
לא יכולתי להאמין... מה עשיתי?!
הלכתי ושכבתי עם אסף בגלל שכעסתי על גיא....
למה נהפכתי?! בחיים לא עשיתי דבר כזה... מה אני עושה עכשיו...?
אני מרגישה כול כך רע, עשיתי מעשה אסור, ועוד נהנתי מזה..
הייתי בהלם, אסף בא אלי ומתיישב לידי...
"מה קרה בייבי?" שאל.
"אני... אני... שום דבר מותק, בוא נתלבש ותקפיץ אותי הבייתה" ניסיתי להישאר רגועה.
"מה קרה? חשבתי שאנחנו נהנים..." התאכזב.
"נהנים נהנים אבל לכול מסיבה יש סוף... יש לי חיים אתה יודע" ניסיתי להיות רעה קצת כדי שירד ממני.
"טוב טוב תרגעי... בואי אני אקח אותך הבייתה".
התלבשנו ויצאנו, בלי להחליף מילה. הוא ניחש כבר מה הלך בשיחת טלפון אך לא העיז לדבר על זה.
הוא נעצר מול הבניין שלי... שתקנו.
"אז... אה... זהו זה אני מניח..." מנסה להפר את השתיקה.
"כן... ממש נהנתי, תודה על הכול"
"אין על מה בייבי, אז תקשרי אלי מתישהו...?" שאל
"חחח כן בטח... נראה כבר..." נתתי לו נשיקה מהירה על השפתיים ויצאתי.
נכנסתי הבייתה על קצות האצבעות, נכנסתי לחדר ושכבתי במיטה. לא הצלחתי להירדם מכול המחשבות שהתרוצצו לי בראש.
מה אני עושה עם עצמי עכשיו, מה אני אגיד לגיא? איך לספר לו, אם בכלל.
לא רוצה לספר לו אבל אם הוא יגלה בדרך אחרת זה באמת הסוף... למרות שגם ככה העתיד לא מזהיר.
הלב פעם כול כך מהר מעצבנות שאפילו דמעות לא יצאו לי.
כול הלילה חשבתי מה לעשות ואיך להגיד... עד שעלה השחר והחלטתי ללכת לבית הספר למרות הכול. נראה כבר מה יקרה...
התכוננתי... לא היה לי כוח להשקיע בעצמי... פשוט יצאתי כמו שאני.
היגעתי לשער בית הספר כששמעתי את הקריאה.
"ליאור!!! חכי שניה ליאורר!!!!" זאת הייתה שחר.
הסתובבתי לאט לאט ולא חייכתי לקראתה ולא כלום.
היא שמה לב שמשהו קרה.
"נשמה אני רוצה להסביר לך על אתמול!"
"אני לא רוצה לשמוע..." עניתי, רציתי להראות הכי נפגעת בעולם.
"די ליאור, זה בכלל לא מה שאת חושבת, תקשיבי לי ותביני הכול".
לא רציתי לשמוע כי כבר ידעתי מה קרה... לא רציתי להיות הבוגדת... ובכול זאת.. זה מה שיצאתי.
הלכתי לשיעור בלי לדבר עם אף אחד, ישבתי ליד החלון ובהיתי בו כול השיעור.
לפתע, ראיתי דרך החלון, את גיא עובר בחצר..
הצבעתי ותירצתי את היציאה מהשיעור בזה שאני חייבת לשירותים.
רצתי למטה במדרגות ותפסתי אותו.
"גיא... אני צריכה לדבר איתך..."
הוא לקח לי את היד והוביל אותי לספסל בצד... היינו שם בצד.
הוא התחיל לנשק אותי, ולא יכולתי לעצור אותו.
לאחר כמה שניות עצרתי אותו "גיא אנחנו חייבים לדבר..!"
הוא התעלם ממני והמשיך לנשק אותי בצוואר..."
"זה בקשר לאתמול..." אני אומרת תוך כדי שהוא מנשק אותי... ואני בקושי מוצאת את המילים בגלל הלשון הרטובה שלו שמלקקת את צווארי.
"אני לא רוצה שתגידי כלום... הכול היה טעות... לא היה שום דבר....
זאת הייתה נשיקה חסרת כול חשיבות..." והוא ממשיך לנשק אותי.
"מה?!?!?!" עצרתי אותו בבום.
"מזאת אומרת נשיקה?!" לא יכולתי להאמין.
"מה שהיה אתמול, שבגלל זה את כועסת עלי ועל שחר..." ניסה להסביר.
"נו דבר כבר!" האצתי בו.
"סתם ניפגשו כדי שהיא תעזור לי לבחור מה לקנות לך וזה פשוט קרה ואני אפילו לא יודע למה ואיך..." נראה חסר אונים.
לא יכולתי להאמין ואני הרגשתי כול כך רע... אני עדיין צריכה להרגיש ככה כי יש הבדל בין נשיקה תמימה וחסרת חשיבות לבין הזין המטורף שהיה לי עם אסי.
"תעזוב אותי, אני צריכה לחזור לשיעור" דחפתי אותו הצידה והלכתי.
הוא נשאר שם על הספסל.... לא הבטתי לאחור, לא יכולתי לראות אותו, רק אחרי שהוא יגלה מה אני עשיתי... זה יהיה עוד יותר גרוע...
החלטתי לדבר איתו. קבענו להיפגש בבית קפה ולשוחח...
היגעתי מוקדם... כהרגלי והזמנתי קפה הפוך.
בזמן שחיכיתי אני מסתכלת על האנשים ומי מפתאום נכנס...
"היי בייבי..." הוא אמר בקול הסקסי שלו.... שוב...
המשך יבואאא->> לונה :)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*~לונה*~