אני.... אני לא יודע אפילו מה לחשוב....

ייטב שלח לי הודעה, שמשהו ממש היסטרי קרה, ושאנחנו צריכים לדבר, ורק הוא וטל יודעים את זה...

חשבתי על כל הדברים בעולם, ועל כל מה שהוא יכול לספר לי, חשבתי שהוא יספר לבחור יש חבר, או שמשהו קרה ורוצים להרביץ לי, או שסיפרו עליי דברים... או חס וחלילה הם יודעים משהו על המשפחה שלי שאני לא, או שמשהו קרה להם... אבל לא משנה מה קרה לא  נלחצתי כי ידעתי שבכל מצב יהיה לי תמיד את יגאל, שאני תמיד יוכל לברוח אליו אם יהיה לי קשה, ושתמיד אני אמצא מחסה, ולא משנה מה, יש לי תמיד אותו. זה באמת היה הדבר הראשון שחשבתי.

שישי שעבר הוא היה אצלי, ושכבנו בפעם הראשונה. הרגשתי בעננים... הייתי לחוץ כמו בתול...

הוא השאיר לי פתק, שהוא היה צריך לזוז מוקדם הביתה...

השבוע ההורים שלו היו באילת וביום שלישי נסעתי אליו הביתה... כששכבנו, אמרתי לו שהוא מושלם, והרגשתי בעננים כמו שאני מרגיש כל פעם שהוא מנשק אותי נשיקה ראשונה כשמתראים. הוא אמר לי שאפילו לא אמרתי לו מה אני מרגיש כלפיו עדיין, ועניתי שאני אוהב אותו, והוא אמר שהוא אוהב אותי. היה לי את הלילה הכי טוב שהיה לי בחיים... אחר כך נסעתי לתל אביב והיה ממש כיף, והייתי מאושר עד אינסוף.... יש לי חבר, שאני אוהב יותר מכל העולם... באמת, אפילו באוטובוס לחיפה, כשנסעתי מכרמיאל לתל אביב, היה לי משעמם והתקשרתי לבחור, וזאת הייתה הפעם הראשונה  שלא אכלתי סרטים אחרי שדיברנו. זה באמת רמז לי שהכל באמת טוב, ושאני נמצא בנקודה מדהימה בחיים שלי.

ייטב סיפר לי שהוא ראה את יגאל מתנשק עם בחור במסיבה בתיאטרון ביום חמישי.

אני... אני לא יודע אפילו מה לחשוב... עברו יומיים מאז המסיבה ההיא, והוא לא אמר כלום...

אני אפילו לא יודע איך לפתוח את זה... מה לומר ליגאל... איך הכי נכון, ומה הכי חכם לעשות...

כולי רועד, ואין לי מושג מה לעשות... שלחתי לו הודעה שאמרה כמה שאני מוקסם ממנו, וכמה שאני בוטח בו, ויודע שהוא תמיד יהיה כנה איתי, ותמיד יספר לי הכל...

הוא יקרא אותה רק מחר בבוקר, אבל אני יודע שמחר הולך להיות יום חרא.