הייוש,
קשה לי לכתוב בחדר מלא באנשים... אני פשוט ממש חייב לפרוק קצת.
את, האקסית, מה לעזאזל אני מדבר איתך?!?!
אני בכוח רוצה לעשות לי רע??
ולמה בכלל נכנסתי לבלוג שלך, המון זמן כבר לא הייתי שם.
הכל אבל הכל כדי לקרוא שכתבתי לך אסמס מזדיין?!?
אני אפילו לא מצליח לכתוב אותו כי אני בחיים שלי לא כתבתי משהו מרושע כלכך!
סליחה, אוקיי??
הלוואי והיית רואה את הפוסט פרידה שכתבתי לך.
פרקתי את הכל ואני עדיין מאוהב בך.
כן. אני מודה. את האהבה הראשונה שלי ותמיד יהיה לך מקום אצלי בלב.
ואת, החברה הנוכחית.
למה לעזאזל אני מסכן את הלב שלי ככה?
אנחנו לא מכירים כלכך הרבה זמן ואני כבר מאוהב.
התאהבתי בך.
אני נפגע בך ואני בכלל לא מכיר אותך..
אמרתי לך שאני מרגיש כמו תלמיד תיכון טיפש.
חזרתי להאמין באהבה אמיתית. כזאת ש... אהבה שקשה להסביר אותה.
היא בעיקר רגשות. אני..
גאד.
חיכית לאלונה כלכך הרבה זמן. לא האמנתי סתם בלמצוא חברה.. רציתי מישהי להתאהב בה.
ויצאתי עם בנות אחרות. חיפשתי דברים. ניסיתי לעשות דברים ועשיתי בעיקר שטויות.
ואז את הגעת.
העפת אותי.
הפלת אותי מהרגליים.
גרמת לי להתאהב בך.
ואני מפחד. אני ממש מפחד. מת מפחד ממך!
כל המהירות שהכל קורה בה.. פשוט כי חסר לנו זמן.
אני מפחד כי אני יודע שאני אפגע ואני מנסה לברוח כל הזמן כדי לא להיפגע ו..
ו...
ו...
ואני לא רוצה לברוח ממך. אני מקנא, אני שונא כל דבר שאת עושה כי זה משגע אותי.
אני רוצה שתגידי לי את זה את.
תגידי שאת אוהבת אותי כבר...
פשוט תגידי את זה.
או שתראי את זה איכשהו...
אני נואש.
אתן הבנות אתן משהו.
ואתה לב יקר שלי...
למה אתה אוהב להציק לי ככה?!
בתקווה לעדכן יותר ויותר.
אותו מישהו P=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
