באחד הימים ישבתי בשירותים בבוקר והרהרתי כהרגלי על משמעות החיים, כדורגל וכוסיות (לא בהכרח בסדר הזה). סיימתי את ענייני וקמתי כדי לנגב , עודי מתכופף, הנייר כבר בידי, תקף אותי עיטוש נוראי.

זה היה מחריד, נזלת התעופפה לכל כיוון... קינחתי את אפי בנייר ואז קיפלתי קיפול נוסף ומבלי משים ניגבתי איתו את ישבני הענוג.

לא חלפו יומיים והתחלתי להרגיש מעין גירוי מוזר בתחת , הוא רטט ורעד כאילו מנסה לומר לי משהו,

רצתי באיטיות לשירותים וגיליתי נזילה איטית וקלה של חרא. ברגע שהורדתי את המכנסיים וישבתי על האסלה חזר הרטט בישבן, חזק יותר מקודם. התחת רעד כולו , מתנשף במהירות ואז התעטש בחוזקה.

"סליחה ?" מלמלתי לעצמי "מה זה אמור להביע ?"

"מה קרה ? , אף פעם לא היית מצונן קצת ?" ענה לי התחת.

נותרתי חסר מילים.

וויליאם ס. בורוז 1914-1997

צילום : אנני לייבוביץ'