The quiet whisper

אתמול עוד היית שלי...רק שלי אף אחת אחרת לא נגעה בך...

לא היסתכלת על אף אחת כמו שהסתכלת עליי...

לא חיבקת אף אחת חוץ ממני בלילה...

לא נישקת אף אחת חוץ ממני ולא החזקת לה את כף היד כמו שהחזקת את שלי...

ובחרת לוותר עליי

על השיער שלי פרוס על הכרית לידך...

על העיניים התכולות שלי שמשקפות אותך...

על התפוזים הסחוט כל בוקר...

על חום הגוף שעוטף אותך...ששייך רק לך

על החיוך שלי שקיבלת חינם בכל פעם שהבטת לעברי...

וויתרת על האינטימיות שבנינו...

על מה שלימדת אותי להרגיש...לוותר קצת על עצמי בשביל לפנות מקום לקצת ממך...

אני לא מבינה...

אם טוב לך איתי, למה אתה מפחד לראות קדימה...למה אתה לא מצליח להרגיש?