לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פוסט (מודרני)

Laughter is the tonic, the relief, the surcease for pain- Charlie Chaplin

כינוי:  - אוראל -

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2008

שלושה יתושים ומקק אחד


אמא אוסרת עליי להדליק  מזגן בלילה עד שיגיעו לילות הקיץ החמים באמת (מעניין מה באמת נחשב אצלה יום חם). "חשבון החשמל!" היא חוזרת ואומרת כאחוזת דיבוק "את הולכת לשלם אותו?!". "לא" אני עונה בשלווה וחוזרת לעיסוקיי.

שעות השינה שלי נעות בדרך כלל משמונה בערב עד תשע או עשר, ומשש בבוקר (חמש בימים טובים) עד שבע-שמונה בבוקר. אני מתעקשת שהחום הוא הגורם המשמעותי בבעיית השינה שלי (ולא המיגרנות, הסחרחורות וכאבי הפרקים חלילה. מהסיבה הפשוטה שבזה אי אפשר להאשים אף אחד, אבל אל תדאגו, אני עוד אמצא) וגם היתושים, הו היתושים הארורים האלה. הקטנים, הדקים, שתופסים כל חלקת תקרה טובה, והגדולים עם הרגליים הגדולות שאוהבים במיוחד את פינות התקרה.

כאמור לעיל, אמא מונעת ממני להשתמש במזגן. עם חלון סגור ובלי מזגן חם ומחניק ולכן אני נאלצת לישון עם חלון פתוח לרווחה שלו יכול היה לדבר היה נשמע צועק למרחקים "מקומות ישיבה למגיעים עד השעה 11 בלבד. דם חינם! יתושות נכנסות חינם עד שתיים בלילה!". והרי ידוע שהיתושות הן אלה שמבצעות את מירב הנזק, אם לא את כולו, והיתושים סתם נגררים אחריהן וסוחבים להן את התיק עד שהן מסיימות למצוץ את כל הדם שעוד נשאר בי בקושי.

באמצע הלילה אני מתחילה לשמוע זמזום מציק ליד האוזן שלי. אני חובטת באוויר, מסתובבת, מנופפת בידיים, מכסה את הראש בסמיכה, דוחפת את הראש מתחת לכרית, מתהפכת במיטה עד שלבסוף הזמזום מפסיק. שקט. זמזום באוזן השנייה... לא שזאת אשמתו של היתוש כמובן, יש לו את הזכות המלאה לחיות ולנוע בחופשיות, אני חושבת שזה מעוגן בחוק, רק למה הוא לא מבין את הרמז (ידיים מנופפות באוויר וכו') ולא... מתעופף הרחק הרחק מכאן? כל לילה כשאני מתעוררת ופוקחת עיניים יהיו לפחות שני יתושים גדולים שבחרו להתיישב בדיוק מול הפנים שלי. חלקכם וודאי לא מבינים, אותו חלק שמעולם לא ביקר אצלי בבית, המיטה שלי במרחק סנטימטרים ספורים מהתקרה, כשאני פותחת עיניים ורואה יתוש מולי, הוא נמצא במרחק נגיעה (ולא בעולם מקביל), למעשה אם אני אסתובב על הצד יש סיכוי שבטעות אגרד אותו מהתקרה עם הכתף שלי (אני לא מגזימה! טוב, אולי רק טיפה).

תופעה מטרידה לא פחות היא הגו'קים. טוב, אז הם היו רק שני ג'וקים, אבל בכל זאת זה כבר שניים יותר מדיי... הוא פתאום בצבץ בחלון בסלון ביום חמים אחד והשני הסתתר על הגג ליד הווילון.

אני לא גרה בגן חיות! כבר היו לי נמלי פרא, עכבר ועכשיו ג'וקים ויתושים. זאת לא פינת זוחלים, המצב לא יכול להמשך ככה!

בהלה. צעקה. ריצה מהירה לסלון. אני נאלצת לישון בסלון כבר ימים רבים רק כי תושי ותושתוש (צמד היתושים שחיים בחדר שלי) מחליטים לריב. או להשתעשע. או להזמין חברים. ואז להשתעשע. או סתם לישון ליד המיטה שלי. ויש גם את היתוש הענק עם הרגליים שאוהב לקפוץ לביקור לפעמים- אני קוראת לו פיל, על שם הלורד פיל, נו זה מוועדת פיל. (העדר מסגרת לימודית ממלכתית בחיי גורמת לי לאבד פרופורציה וללמוד יותר מדיי, היסטוריה במקרה הזה.) אתם מבינים, הם רבים או מביאים אורחים ואני צריכה לישון על הספה בסלון. חוצפה.

פיל, עכבר או במקרה הזה יתוש, לא משנה הגודל, כולנו חלק מהבריאה. והאם יש לי את הזכות לבצע טבח ביצירות אחרות של הבריאה? האם זה מוסרי לפגוע ביצירות הבריאה בגלל הגחמות שלי? משום שאני לא מסוגלת לישון בהרמוניה אם תושי ותושתוש, האם זה מקנה לי את הזכות לבצע חיסול ממוקד?

התשובה היא כן. כן, ללא ספק. אבל בכל זאת, אני לא מסוגלת למעוך יצור חי בידיי (או נעליי. בכלל, אני לא מסוגלת לבצע את ההוצאה להורג).

 אז בינתיים, עד שכל הג'וקים, היתושים ושאר היצורים שאוהבים לעקוץ ייעלמו, הגעתי למסקנה שיש להקדים רפואה למכה (או למקק, בלילות החמים) ולהתחיל להשתמש באל-תוש וK300.

כמו בטיולי שדה, התחלתי למרוח אל-תוש כל יום לפני שאני הולכת לישון והחומר המסריח והדביק הזה מונע מיצורים לעקוץ אותי. אך אבוי, יום אחד האל-תוש נעלם. (מוסיקת מתח, נו תשתפו פעולה) יכול להיות שהוא נגמר ונזרק לפח בלא ידיעתי, יכול להיות שהצלחתי לאבד אותו (ואני לא מאבדת דברים בדרך כלל. אני הזאת שהורסת ציוד טכנולוגי, יש אנשים אחרים שאחראים על איבוד חפצים. מה אם עכשיו נוסף על ההרס הטכנולוגי (שנובע מהגאונות הטכנולוגית שלי, כמובן) אני גם אתחיל לאבד דברים? אני לא יכולה להרשות לעצמי את זה, אבוי!)

אני רוצה לנצל במה זאת לצורך תעמולה אישית- אני קוראת לכם, הצטרפו למלחמה ביתושים. בואו נטיל עליהם סנקציות, נסגור את החלונות כל הזמן,  נתכסה בK300 וכשהם יבואו למצוץ את דמינו הם ימותו (-צחוק מרושע-) אז מה אם החומר הזה לא בריא כל כך גם לנו, לפחות נהרוג את היתושים ככה. נמנה שר בכנסת, לאיומים אסטרטגיים, שידאג לכך שאיום היתושים והג'וקים יפסק, שנוכל לשוטט בבית בחופשיות מבלי לחשוש שנתקל במקרה בתמר שחור וגדול עם רגליים קטנות ומחושים, שנוכל לחזור לישון בשקט מבלי לחשוש שנתעורר בבוקר שוב אדומים, מגרדים ומכוסים בעקיצות, ושהשלווה תחזור לכל בית ישראל.

(רק חשוב להדגיש שכל המלחמה ביתושים ובג'וקים תבוצע על ידיכם כי כאמור אני מתנגדת לרצוח אותם בידיי... איזה מין צמחונית אני אם אני אהרוג יצורים חיים בידיי? לכן עליכם לחסל אותם בשבילי. נו, קדימה).

 

-מה, ביקשתם עדכון ועל מה כבר יש לי לכתוב? המ, אולי יהיה לי משהו מעניין אחרי ההופעה של ברי (אליה אגיע בעקבות איומי הבת ימית)-

 

או יה התקבלתי להדרכה בקייטנה של האוניברסיטה.

בכל מקרה, אני צריכה ציפית (ציפה?). למישהו יש ציפית מיותרת שהוא ממש לא צריך ויכול לתת לי?

 

ואם אתם יכולים גם למצוא לי את השורש של 'הואיל' (י.א.ל?) ואת הבניין  (הפעיל?) זה יהיה מאוד יפה מצידכם. יש לי משבר לשוני קשה.

 

וכעת עליי ללכת לעשות היסטוריה!

(הרצל ובלפור קוראים לי)

נכתב על ידי - אוראל - , 19/6/2008 17:57  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Mahavishnu ב-9/11/2008 20:41



12,420
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל- אוראל - אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על - אוראל - ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)