you can feel it in your soul..

כבר עברו פאקינג חודשיים וחצי מאז שהייתי פה.

ודי חשבתי לסגור.

אבל אני פה שוב אז...

קרו בזמן הזה אלף ואחד דברים, ולא במובן המטאפורי של המילה.

זאת הייתה תקופה מטורפת קצת ילדותית קצת מתנגחת , תקופה מעצבת ללא ספק.

עשיתי הרבה דברים שיכול להיות שלא הייתי חוזרת עליהם בדיעבד.

מה באמת היה?

עבודה חדשה וטחינה מטורפת של שעות.

טיסה עם החברות.

עזבתי תבית לתקופה לא קצרה.

חזרתי הביתה.

ר.ב.ח והסיפור איתו.

מ.ח וה-סיפור איתו.עד שהוא עזב את הארץ.

מ. וה-כמעט סיפור איתו.

נ.ב.ע והסיפור הממש הזוי איתו.

ומאמצע ספטמבר הכל השתנה בעיקרון ..

נכנסתי למסגרת צבאית והתחלתי למלא בורות שחפרתי בעצמי בכל התקופה הזאת.

הנזקים שעשיתי לעצמי מסתבר, היו כמעט בלתי הפיכים.

אבל הנסיבות החזירו אותי לדרך הישר.

האנשים שאני איתם איכותיים ברמה מטורפת.

ואני כל כך שמחה שהגעתי לאן שהגעתי.

אני לא יכולה לספר הרבה כי זה מודיעין והכל מסווג.

אבל בכל זאת..זה פרוייקט ממש מיוחד שרק מעטים זכו להגיע אליו אחרי 8 מבחנים\שלבים קשים ביותר.

זה לא משו שמקבלים במנילה, או שאם מישהו רוצה להיות בזה הוא יכול לבקש.ממש לא.

הם מחפשים\רוצים אותך ולא ההפך.

אז התמזל מזלי.

אז אלה האנשים שאני הולכת לבלות איתם ב4 חודשים הקרובים. ועם חלקם בשנתיים הבאות.

ואז הגיע הסיפור של ע.פ..

נתקע באמצע החיים.

טרף את כל הקלפים שכבר חשבו לנוח קצת במגירה.

נראה מה יהיה. זה מה שיש לי להגיד בנושא.

שלא לדבר על הצטלבות הדרכים שלי עם א.א. שזה בכלל לא צפוי.

אין לדעת מה יוליד יום.פשוט כך.

המון הצלחה לכם ..תהיו בטאצ'.שבת שלום.