you can feel it in your soul..

התחיל הבלאגן בצפון..ובשאר איזורי הארץ.

כי באמת קרו המון דברים נפלאים, וכבר מס' רב של חודשים חוויתיים ומדהימים שהכל היה נהדר ללא דופי..

קודם כל , הצלחתי לממש את שתי המטרות הגדולות שדיברתי עליהן לא מזמן, וזה קרה הרבה הרבה יותר מהר מכפי שציפיתי, מה שהשאיר אותי בחיפוש אחר מטרות חדשות.שזה מעולה.

בעבודה הכל נפלא, והבוסים שלי מתנהגים אליי בצורה הכי כיפית שרק אפשר לרצות שיתנהגו, המון צחוקים, דיבורים ישירים ביותר, מחמאות ותשבוחות-שזה הכי כיף לקבל מהבוסים, ואפילו אתמול הם הזמינו אותי לארוחת צהריים, והיה כיף ומצחיק כל כך. מה גם, שלא מזמן הבוסית שלי (הם שניים) שאלה אותי אם אני מוכנה לבוא ולהתנדב איתה במן אירוע עידוד שכזה לילדים מהצפון שבאו רק לתקופה הזו להתארח בדרום.אמרתי שבשמחה, ובאמת כך היה- הלכנו שנינו להתנדב שם, והיה ממש ממש כיף, הלוואי ויכולתי לעזור עוד ועוד.כי אני לגמרי מדופרסת בגלל כל מה שהם עוברים, כי תכלס זה לא קל לנטוש את הבית לזמן לא מוגבל ולא ידוע, ובעצם רק כדי לשמור על החיים שלך שלמים..זה נותן תחושה שאתה חיי במן אנרכיה כזו , במדינה שאין לדעת מה יקרה בה.פשוט אין, וזה הכי, אבל הכי מתסכל בעולם.

אז אני מאחלת להם רק שלווה וחיוכים, ובלי קטיושות שמצרצרות באוזן כל היום, ושהם יוכלו לחזור לבתים שלהם ולישון בהם בשקט ובבטחה.

אני נאלצת לעבור לנושא אחר, שונה לגמרי.

לפני שבועיים, הלכנו אני ואמא לסרט "הצד שלו, הצד שלה",עם ג'ניפר אניסטון התותחית ווינס ווהן התותח לא פחות, והיה מדהים. הסרט היה מעולה ועשוי היטב, לא קלישאתי בכלל, השחקנים עשו עבודה מדהימה, וזמן איכות עם אמא זה בכלל כיף בכל מצב, אז בהחלט היה נהדר.

בטיפת הנימה האופטימית שקיימת בפוסט הזה אני רוצה להגיד לליתי שלי שאני אוהבת אותה המון!!יפה שלי, אתמול היה זמן איכות מאין כמוהו..היה כיף !!כשאת יוזמת זה יוצא פשוט אקסטרא נפלא!!~חיבוק ענק~

יחד עם זאת , מאז שסיס חזרה לארץ כאמור, היו לנו המון שיחות ארוכות, ולילות לבנים לגמרי במרפסת שלה, עד אור הבוקר, על ה-כ-ל , וזה רק הזכיר לי כמה התגעגעתי אליה כשהיא לא הייתה פה. העצות שלה, תמיד מכוונות אותי למקום הנכון, ולמה להרבות במילים אני פשוט אוהבת אותה-אוהבת אוהבת אוהבת, היום גם קניתי לה מתנה, או יותר נכון חלק ממתנת היומולדת שלה והבאתי לה את זה ישר לעבודה והיא מזה שמחה- מה שעשה גם אותי מזה שמחה..(:

במוצ"ש יצאנו עם צלילו וטל, וגם שרון הייתה שם ומי לא, והיה מצחיק בטירוף!!נהנתי כל כך..

אז כנראה שפשוט חייבים להיות אופטימים..

וכמו שדובי מהאלופה אומר- כשממש מחשיך בחוץ, זה סימן שממש עוד מעט תבוא הזריחה. וזה כל כך נכון .

ונחזור למצב, כי מה לעשות אי אפשר לברוח מזה יותר מידי.

למי שלא יודע, ביטלו את העיר אדומה, אני במילא לא מחבבת (במילים עדינות) תאירוע הזה, בשל הערסים והפרחות שמציפים אותו, אבל בכל זאת זה די מבאס תאנשים שכן רצו ללכת. כמו כן, גם דחו לבינתיים את כפר המוזיקה של ניצנים..שאת האירוע הזה אני אישית כן אוהבת ושנה שעברה הייתי כמעו בכל ההופעות שהיו כך שזה די איכזב אותי כי אולי יבטלו אותו גם בסופו של דבר.

אבל כנראה שאין הרבה ברירות והמציאות דוחקת בנו לעצור את השיגרה היומית שלנו, כי זה לא יתכן שאנשים יהיו באירועים בסדר גודל עצום בזמן שאנשים אחרים, יושבים במקלטים, לרוב בחום מייבש, ובחרדה אין סופית.זה פשוט לא הוגן.

כל התקופה הזו, למי שלא מכיר\יודע התחילה בדיוק כשהשלושה שבועות שמקדימים את תשעה באב התחילה, וזה ממש לא מקרי בעיניי, זו תקופה שאסור ללכת בה לים, לבילויים וכל מיני כאלה, אלו שממש מקפידים מתחילים מתחילת שלושת השבועות לקיים את כל המנהגים, ואלו שפחות מקפידים מקיימים את המנהגים רק בתשעה ימים הקריטיים שלפני הצום.ורק לידע הכללי, באותה התקופה בדיוק אשתקד, היה את כל הבלאגן של ההתנקות ככה שזה שוב מוכיח ששומדבר לא מקרי.בכל אופן, אני מאמינה בזה. ואני רק מחכה שהתקופה הארורה תיגמר.

עד אז...אני מקווה שנעבור את הכל בשלום, או עד כמה שאפשר.