זוכרים את הקטע שכתבתי לפני חודש על החברות שלי?
בואו אני אסביר לכן[לחברות] למה כתבתי את זה בתקווה שתכנסו לזה יום אחד!
דבר 1: אמא שלי ורוית[המחנכת שלי] דיברו ביניהן באסיפת הורים אם כדאי לי לעבור בית ספר או לא והמחנכת אמרה שלא כדאי לי בגלל שהעירייה תעשה לי השנה בעיות ורק בכיתה י' כדאי לעבור כי בכיתה י' אני יכולה לעשות מה שבא ליי!!!
בקיצור הייתי מאושרת בגלל שאני לא אעזוב את החברות האלה. באתי אליהן מאושרת ואמרתי לאחת מהן "את לא מבינה אני לא עוברת בסוף בצפר!!! אמא שלי ורוית דיברו אתמול ואמא שלי לא תעביר אותי בצפר!"
חברה שלי:"אהה יופי לך."
אני:"אממ טוב." סעמק יכולת להגיב קצת בחמימות! קרירות יתר!
בהפסקה:
אני:"טוב ניראה לי אני אעבור בגלל יחס מסויים פה."
חברה שלי:"תחליטי כבר אם את עוברת! כמה את מדברת על זה!"
וואלה אם תראי את זה, מה רע? אולי תביני מה את שווה בתור חברה. אגב, גם אני אוהבתותך. וה מ ו ן!!!
דבר 2: השנה הייתי חולה ללפחות שבוע!
מי התקשרה אליי? אף אחת!
טוב נוו. רק אחת צלצלה D: בר אני אוהבתותך! את באמת חברה אמיתית. חבל שלא כולן כמוך!
בקיצור שאלתי את אחת החברות מהשחייה שאיתי בשכבה אם מישהי שאלה או התעניינה.
יודעים מה היא אמרה לי? שהיא שאלה כמה חברות שלי איפה אני והן אמרו פשוט ולעניין "אין לנו מושג איפה היא. היא לא באה היום. עוד משו?"
דבר 3: הייתה לי השנה גם את אליפות ישראל לשחייה!
יודעים איזה טלפון קיבלתי מחברה:
החברה:"מרילין את חייבת לי 120 שקל כדי ליסוע ללונה פארק עם הכיתה בפורים!"
אני:"אממ **** שכחת שאני באליפות?! מאיפה אני אביא לך את הכסף?!"
החברה:"לא מעניין אותי! תביאי לי אותו איך שהוא!"
אני:"מאיפה אני אביא לך אני מסבירה לך שאני באליפות יא טמבלית!!!"
החברה:"לא יודעת תעשי את זה איכשהו כי בילעדייך לא נוכל לצאת לטיול ואת תהרסי לנו הכל!"
אני:"מה אני חייבת לך משו!?!?? יאללה ביי!!!".
אז ככה זה. הייתי לפני המיקצה שאני שוחה בו והיא מתקשרת אליי בחמישה לשמונה בבוקר עם כל הרעש של האוטובוס שאני בלחץ! תודה רבה לך! :)
לזה הן קוראות חברות.
סלחו על הביטוי אבל התחת שלי יותר חבר ממכן כשהוא מחרבן!!!
בגלל זה הגעתי למסקנה: לעבור בצפר.
ולא כדי להראות שאני בורחת. אלא כדי לא לראות אתכן יותר! גועל נפש!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
