יושב מסתכל מתוך האוטובוס
לבחוץ חושב על כל דבר שפספסתי בחיים
על חיוך,חיבוק נשיקה
איך הכל נהיה אפור הרגע אחד
על האותו אחד שאמר אתה לא תצליח
אתה תיפול איך ניסיתה להפיל לדרוך
בכל ניסיון
אנשים רצים הולכים יושבים רק אחת עומדת מסתכלת
למעלה ומחייכת כאילו הכל נעצר ברגע
ואז אתה רואה שהכל נהיה כמו מנגינה יפיפייה מלטפת
שהכל נראה כמו שיר האחד ארוך עם עליות וירידות
אתה מחייך מבין הכל עכשיו הבנתה
איפה טעיתה איפה צדקתה איפה חייכתה איפה בכיתה
הכל נהיה צלול ובהיר כמו מים כמו קרני השמש מלטפים את פנייך
עכשיו אני רואה אותך עכשיו אני רוצה אותך לחבק אותך לנשק
לקבל ממך רגע אחרון לפני החזרה
עכשיו את ברורה כמו המים צלולה נקים מכל דבר
עכשיו אני רואה אותך
עכשיו אני בוכה כי את לא היתי
עכשיו אני רואה אותך צלולה ונקיה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
