לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

!Nitwit! Blubber! Oddment! and Tweak


For a Pessimist, I'm Pretty Optimistic

Avatarכינוי: 

בת: 34

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

3/2011

קטעים,שינויים ובזמנים כה קצרים.


ואוו כשחושבים על הכל עבר רק איזה בקושי שבועיים והרבה עבר. ובעוד שבוע וקצת הוא הולך להשתנות שוב.
אבל אני מקדימה את עצמי.

 

החג הזה שאנחנו קוראים לו פורים עבר עליי יותר כמו סדרה של מסיבות ויציאות יום אחרי יום, מאשר היום היחיד בשנה שבו פשוט התחפשתי ולא עשיתי משו מעבר (כן אני מודעת לעובדה שהייתי חנונית רצינית בתיכון.כשאני מסתכלת אחורה.. who knew?!).

המצב הזה יצא ,אני מניחה, כאשר קיבלתי חמישי-ראשון כולל חופש מהעבודה, וזה כי פשוט לא היו הרבה אנשים במלון.

 

ביום חמישי יצאתי למסיבה בסינקופה שהיא הייתה חצי יום פטריק קדוש וחצי פורים.. תלוי באיזה קומה את חח.

ויש לציין שבשביל יום "רגיל" לחלוטין (הכוונה, מסיבה סטרייטית לפי מה שידוע), כמות הלסביות בסינקופה הייתה מדהימה. רק שאו שהן היו בוצ'ות מידי בשבילי, או פשוט תפוסות... iiishhh =.='

אבל מצאתי דרך להנות  התפרצנו למסיבה למעלה (מסיבה סגורה עלאק) ופשוט רקדנו עד שפשוט אמרו לנו ללכת חחח. 

ויצאתי עם עט ונזר של יום פטריק קדוש ממש חמוד!!

 

ביום שישי כבר יצאתי למסיבת רגאיי תחפושות.

עכשיו לצאת עם חברים שלי זה תמיד כיף, אבל לא בטוח שאני אחזור למסיבות רגאיי עוד פעם.. הם פשוט.. יותר מידי.. תזוזה לשני הצדדים מבחינתי וזהו.. אבל עדיין היה כיף!ושובב P:


יום שבת יצאתי לי ברוגע עם חברים לפאב.. אבל עדיין היה כיף לראות פנים שלא ראיתי הרבה זמן.. כמו חברה שהיא סטודנטית לרפואה עכשיו.
ביום ראשון נחתי (פיו אחרי סופש כזה איך לא?) וביום שני אחרי עבודה שוב יצאתי! ממש החיים הטובים חח

טוב בתכלס היה יומולדת לידיד מהעבודה והיה כיף.. אכלתי סושי!~ .. אחרי זה נטשתי אותם כדי לפגוש חברים בפאב השכן.. אליו אחרי זה כולם הצטרפו והייתה חגיגת ריקודים כיפית במיוחד באמצע הבר.

רק אני דיי חושבת שעלינו למלצריות על העצביםהיהי

בשביל חנונית כמוני, כמות היציאות שעשיתי ברצף יום אחרי יום הייתה מדהימה בשבילי.

אם היו מראים לאני מהתיכון קטעים מהסופש הזה.. הייתי מתעפלת חחחח


טוב זה היה החלק הקליל של הפוסט שלנו. הדברים נעשים טיפלה רציניים יותר ככל שממשיכים לקרוא

(כמה דרמתי גרמתי לזה להישמע...)


 

ככל שידוע לרוב. אני ואמא מחפשות כבר הרבה זמן דירה כי לצערנו הרב מאוד אנחנו נאלצות לעבור מדירתנו הנוכחית כדי שבעלי הדירה יוכלו להיכנס.

8 וחצי שנים חברה לא הולך ברגל. נקשרתי לבית, לאיזור, לנוחות.

אבל בכל מקרה, חיפשנו ולא מצאנו דירה מספיק נורמלית, מספיק גדולה לחפצים שלנו ושהשכירות לא תגרום לאמא התקף לב כל חודש.

והלחץ של אמא שלי רק גבר. ואיתו הכאב ראש שלי.

 

אבל הדברים השתנו להם לפני כ4 ימים שהסתכלנו על דירה בנווה שאנן.

וכן חברה. אני חוזרת לשכונה שבה גרתי 3 שנים לפני הדירה הנוכחית.

מצאנו דירה, מספיק גדולה 85 מטר, שכונה טובה, דירה טובה ורק 2100 ש"ח.

דיי ברור שקפצנו על הדירה.

ואם אמא שלי לא לקחה לי את הכבל של הפלאפון הייתי מראה לכם תמונות של הדירה.. אבל אין טעם לחפש את זה עכשיו

היום אמא חתמה על החוזה. נשאר עוד לעשות טיפונת תיקונים אבל בתכלס הדירה שלנו יום חמישי.

יום שישי אנחנו הולכות לנקות את הדירה ומתישו שבוע הבא, לפחות ככה מתוכנן, אנחנו עוברות דירה.

 

טוב.

אני לא הולכת לקפוץ פה ולשמח או לשים סמיילי שמח אנארף..

אני לא מתלהבת מהמעבר דירה הזה בכלל.. אני מרגישה שאני מתרחקת ממקום ממש מוכר

כאילו אני מתרחקת מחבר ממש טוב שאני לא אראה לעולם.

לא לדבר שכמעט כל אחד מהחברים שלי אמר דבר אחד על הדירה הזאת- "רחוק"... תודה על המלח =.='

 

אני אוהבת את הדירה שלנו. היא הייתה הבית האמיתי הראשון בשבילי כי כילדה לא שמתי לב להבדל.

צבעתי את החדר לראשונה, ופאק. אני רק מדמיינת את הפיה שציירתי על הקיר ואז פתאום מגיעה מברשת צבע לבנה ומוחקת אותה לגמריי.



והשכנה שלנו. קשה להסביר אני אתגעגע אליה ממש. היא הפכה למשפחה.

כשהיא הגיעה היום בערב ואמא אמרה לה "שבוע הבא" שתיהן התחבקו והתחילו לבכות, ויופי שאמא שלי אמרה לה שניה לפני זה לא לבכות.

ואמא בכלל הייתה על פרץ דמעות כל הערב.

זו פעם ראשונה שמעבר דירה בכל הזכרונות שלי הוא מעבר עצוב ולא מרגש.


וגם כן יורם ה"אבא" הזה ממשיך לשלוח לי הודעות של "רוצה לדבר? אשמח לשוחח?" בלה בלה

זה מסבך לי את הראש יותר ממה שצריך כרגע.

לחלק שאני מספרת את זה להם אומרים ישר "לא" כאילו שזו התשובה שברור שעניתי.

לא שזה לא מה שעניתי, בתכלס לא עניתי כלום.

אבל אוף דיי אני כבר לא יודעת מה לעשות עם המצב הזה...


ולסיום. מחשבות שהציפו אותי הרבה לאחרונה. הכל הוסיף למצב הרוח הכללי שהיה לי היום בעבודה שגרם לי לכתוב את השיר השלם הזה בשעה קצרה שהיה לי שקט.

Wash away my heart/ yarden

Pour water on my heart.
Wash away all the bitterness in my veins,
wash it clean.

Inject fog into my brain.
Make all of my thoughts numb, asleep
and shove them deep,
deep in my head.

 

You see,
I don't wanna feel anything, anymore
not sadness nor pain
and I'm done waiting for love to rescue me.
Make me feel nothing,
and I'll be happy.

 

Pour water on my heart,
make it clean.
Clean the traces of wounds and scars,
the ones that stopped satisfying me.

 

You see,
I don't wanna feel anything, no more
not bitterness nor anger
I'm done waiting for this love to rescue me.
Make me feel nothing,
and I'll be content

 

Pour water on my heart,
make it cold clean.
Then walk away,
and let me be.

 

You see, my darling,
I don't wanna feel anything to you, anymore
not love, no touch
I'm done waiting for you to love me.
All I need from you
is to wash away my heart.



 

 

נכתב על ידי , 27/3/2011 22:36   בקטגוריות life itself, אומנותי, סיפרותי, פסימי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,315
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 18 עד 21 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRuinosus אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ruinosus ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)