יש משהו מענג לחזור מפאב עם קצת אלכוהול בדמך.
ההליכה המוזרה. קצת מתנדנדת. אבל אין בעיה ללכת ישר. אם רק אתאמץ, אלך ישר אמרתי לעצמי. אבל בעצם בשביל מה להתאמץ
הצמרמורת הנעימה של האלכוהול זורמת עכשיו בגופי כשאני בעינים עצומות. הכל מסתחרר סביבי. זה תרגיל מבריק. הכל מסתחרר מימין לשמאל או הפוך. במהירות שכזאת. אין לי מוש איפה זה ייעצר. הסיבוב הסיבוב הסיבוב והכל מדווח כאן בשידור חי. זוג הולך מולי בהליכה. כמה חבל שאין מחשב שמתחבר ישר למוח. כבר כתבתי את זה. זוג הולך מולי. ואז עוד זוג. הא, שניהם גברים. מוזר. לא יותר מדי, לאממש מוזר. אבל אולי בכלל הם לא זוג. ס
סטריאוטיפים. כשהעולם מסתובב. אולי הפוך העוללם מסתובב סביב סטריאוטיפים. קצת זיעה נושרת על צווארי. ערפי, יותר נכוון. הלחות הזאת משגעת. ואופס הנה מתחיל עוד בסיבוב. העיניים עדיין עתומות. עדייין עצומות. והסיבוב גובר במיהרות שלו. טעות הקלדה. מהירות גבוהה. הפעם הפוך משמאל לימין. טעיתי פעם קודמת. הסיבוב מסתובב נפלא. שתי זויות לא, שתי מעלות ימינה של הראש והזוית של הסיבוב גדלה במהירות הבזק. כל כך הרבה טעויות אנחנו עושים. צעדים שגויים מובילים למקומות בלתי נתפסים. ככה זה אצלנו. כל חיי זה היה כך. כל צעד שגוי הוביל למקומות שאיש לא היה יכול לנחש. ואופס הפכנו את הראש והטינו אותו לצד שמאל, הטלטלה הזאת. מקווה שהחברה מהפאב נוסעת בזהירות ובשלום הביתה אם גם עליה זה ההשפיע כמוני מצבה לא טוב, רק שאני לא אכלתי כלום כל היום. ואז להכניס ליטר בירה פינימה. זה לא הכי בריא אולי נפתח עינייפ ונשלח נשמור פוסט זה. הוא יכול להיות מעניין. פתיח העינייפם תהיה כמובן בשביל לבחור בקטגוריה של הפוסט הזה.
זה כיף ללכת קצת עם קצת אלכוהול בחזרה מהפאב. העול פ] מראה מוזר טוב. יותר. התחושות קיצוניות יותר לפעמים. פתאום דכאון. פתאום שמחה. פתאום זכרון זה פתאום זכרון אחר. זה הכל האלכוהות עושה מקפיץ את המוח, מערבל אותו. לא מעורבב מנוער. מערבל אותו. את המוח. וזה משהו כל כך נחוץ. כל כך חיובי. אל תשתו כשנוהגים. לכו ברגל. אפילו שאחר כך קצת מזיעים. לא נורא, אפשר להתקלח אם זה ממש נורא. ממש נורא. ממש נורא. ממש נורא. עיניים להיפתח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
