החיים האלטרנטיביים שלי

כן, כן, עדיין יש לי פרו.

האמת, שבוע שעבר, לפני כמה ימים קיבלתי מייל מאיים. הוא הגיע לזבל שלי.

היה כתוב בו שהפרו עומד להיגמר. כן, ייגמר לי הפרו בסוף החודש.

קדימה, מי מכם מעריציי המושבעים, יממן לי פרו חדש?

הפרו הזה זה מגניב לגמרי.

עכשיו בדיוק ראיתי שמישהו חיפש ממש אותי. כן, ממש אותי.

הכניס את החיים האלטרנטיביים לחיפש שם בלוג בבלוגייה והגיע אליי.

גם מישהו חיפש את בחטין והגיע אליי. יפה יפה, בחטין.

נשמע כאילו אני ייצור אינטילגנטי, מחפשים את בחטין ומגיעים אליי.

אבל בדרך כלל מחפשים תמונות עירום ומגיעים אליי. דרך הרבה יותר קלה.

הרבה יותר מאכזבת.

כי אין כאן ממש תמונת עירום שלי. רק פוסט על תמונת עירום שלי. מעניין אם היא עדיין שם. התמונה.

העירום שלי עדיין פה.

מתחת לבגדים.

מתחת לתחת.

הומור מפגר של ילדים בני שלוש.

בני שלוש עשרה.

בני שלוש מאות.

בני אלף.

שלוש מאות.

ששים ושתיים.

מעניין מה קרה ב1362. בטח גירשו יהודים מאיזה מדינה.

כל שנה גירשו יהודים מאיזה מדינה.

11, זה המספר שמעסיק אותי עכשיו. כתבתי על זה בפוסט הקודם.

מי יודע. מי יודע.

אין קץ לילדות.

אין קיץ.

אין.

זאת הבעיה. האין. אין.

השנה התחילה בלי אנרגיות.

מחסור חמור באנרגיות החל את השנה.

זה לא טוב. זה נובע מכך שאין. אין. אין.

מכאן זה הכל מתחיל. מהאין.

ברור שהמחסור מתחיל מהאין. הגיוני. בגלל האין, יש מחסור באנרגיה.

שטויות.

אולי נמשיך הלאה.

אולי תעשו לי פרו?

אולי תעשו לי ילד?